 |
א. גם אני קטונתי מלדבר בשם המסביר, בדרך כלל כשמו כן הוא והוא מסביר את עמדותיו בצורה הרבה יותר טובה משאני יכול לשאוף לה. עם זאת, ההתרשמות שלי מהדיונים שהוא מקיים כאן עם קרנפי הקש, הליברטריאנים והבדחנים היידיים היא שבלי קשר לשאלה מה ניתן להשיג במו"מ מדיני היום הוא סבור שהמשך ההתנחלויות מונע כל סכוי להסדר שאינו מדינה דו-לאומית בעתיד, וכדי להשאיר סכוי כזה הוא שואף להקפאת ההתנחלויות ואם אפשר גם לאיזשהו פינוי-פיצוי שיוצע לתושביהן. גם אם איני מדייק כאן בעמדתו של המסביר, אני חושב שזה מייצג פחות או יותר את התפישה הרווחת בשמאל הציוני. אם אדם סבור שהמשך התרחבות ההתנחלויות הוא סכנה קיומית לישראל, הוא יצביע עבור מפלגה שתאבק נגד זה - גם אם הוא לא חושב שהיא תצליח על ידי זה להביא שלום או אפילו הסכם כלשהו.
ב. הסר דאגה מלבך, למי שבשלטון יש תמיד פריבילגיה של הצטדקות והסתתרות. הליכוד או אלה שהגיעו ממנו היו בשלטון במשך 31 מ-37 השנים האחרונות, והם עדיין מאשימים את השמאל בשליטה במדינה.
60-70% מן ה-"ישראלים" תומכים בהשוואת נטל הגיוס והפסקת הזרמת הכספים, יתכן מאד. למה שזה יפריע להם להצביע למפלגות הימין? האם מפלגות השמאל ניסו אי-פעם לבצע זאת? האם לא ישבו חרדים בקואליציות של פרס, רבין וברק? המפלגה היחידה שנראתה אי-פעם כאילו יש לה כוונות לעשות משהו בנושא היתה "שינוי" המנוחה. כמה מן ה-"ישראלים" שלך הצביעו לה? רחוק מאד-מאד מ-60-70% (וטוב שכך, כי כמו יתר מפלגות מצב הרוח גם היא לא היתה מסוגלת לתפקד).
שואל הפונז כמוך: יתכן שמע"ם אפס אינו הפתרון הטוב ביותר לבעיית הדיור. האם להמשיך במה שכבר ראינו שמביא רק לעליית מחירים? התשובה לשניכם זהה: לא חייבים להמשיך במה שהיה, אבל כשמציעים משהו צריך לבחון אותו עד הסוף, כולל הפרטים הקטנים, כדי לוודא שהוא לא מביא יותר נזק מתועלת. אנשים חכמים הביאו לנו את הבחירה בשני פתקים. הם חשבו שראש ממשלה שייבחר ישירות יהיה חזק יותר וסחיט פחות, המשילות תשתפר והיציבות תגבר. לא לקח הרבה זמן עד שהבינו את הטעות, אבל לפחות לאף אחד לא היה אינטרס חזק מדי להנציח אותה. אם ייבחר פרלמנט על פי שיטה חדשה, גם אם לכולם יהיה ברור שהיא כושלת - האנשים שנבחרו באמצעותה לא יצביעו בעד החלפתה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש