|
||||
|
||||
הבה נסכם - צבא קשה, מתסכל, ודורש הרבה יותר זמן מישיבה או לימודים1. החייל הממוצע לא נמצא בבית בשעות הערב, וגם לא בכל סופי השבוע, בניגוד לישיבון שלך. "הרי גם כשהצבא כבר לא רוצה לגייס אותם, הם ממשיכים ללמוד בישיבה." - כן, טפילות, כמו הרגלים מגונים אחרים, היא ממכרת. 1 Been there, done both, knows the difference.
|
|
||||
|
||||
אתה צריך לחלק בין תלמיד הישיבה הרווק לאברך. תלמיד הישיבה הרווק (בגיל גיוס) לא מסיים את היום בישיבה לפני עשר/עשר וחצי בלילה, ובחלק גדול מהישיבות רואה את הבית פעם בחודש. חלק גדול מהאברכים הולכים לשיעורי תורה, ללמוד חברותה עם בחורי ישיבה צעירים בשעות הערב, מה שאומר שסדר היום הלימודי שלהם מסתיים באותה שעה. אז אם תיקח את שיעור האברכים שנמצאים בבית בשעות הערב, יכול להיות שהוא יהיה דומה לשיעור הג'ובניקים שחוזרים הביתה כל יום. ואם תיקח את שיעור האברכים שנמצאים בבית בסופי השבוע, תוכל להשוות אותו לשיעור הג'ובניקים שנמצאים בבית בסופי השבוע. ואם אתה מדבר על ג'ובניקים שעושים שבוע-שבוע, זו אופציה שאין לאברכים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |