|
||||
|
||||
אנסה להסביר את הדוגמה האחרונה שלי בדרך קצת אחרת. כששני דברים נעים זה ביחס לזה, ואתה אומר שאחד מהם נע והשני נח, אתה בעצם אומר שיש איזו מערכת עדיפה, מוחלטת, שאם מודדים את המהירות ביחס אליה המהירות שנמדדת היא ''הנכונה'', ורק אז אפשר בכלל לדבר על כך שמשהו נע או לא נע אבסולוטית. הבה נניח שיש ביקום באמת מערכת כזאת שאפשר להגיד שהיא ''נחה''. בבעיות בפיסיקה של תנועות איטיות מקומיות ע''פ כדור הארץ נהוג לקחת את כדור הארץ כמערכת ייחוס כזאת. זה הרבה פעמים טוב אבל לא לגמרי מדוייק, וידוע, למשל, שסיבוב כדור הארץ סביב צירו משפיע גם כן, וכשרוצים לדייק יותר טוב לקחת את מערכת השמש, למשל, כמערכת ייחוס. למשל, כשיש שקע ברומטרי במקום מסויים יש לצפות לרוחות שינועו מבחוץ למרכז ואולי אחר כך יעלו כלפי מעלה, וזה מה שהיה יוצא מחישוב כזה שבו מניחים שכדור הארץ לא נע. אבל זאת עובדה שהאויר כשהוא נע למרכז השקע הוא מתחיל להסתובב, ותמיד באותו כוון (ובכוון הפוך בחצי השני של כדור הארץ). זה נובע מסבוב כדור הארץ סביב צירו, וכדי לדייק צריך לקחת את מערכת השמש כמערכת ייחוס ולדבר בפרוש על כך שכדור הארץ מסתובב סביב צירו יחסית למערכת זו. הבה ניקח את המערכת הכי ''נחה'' שאפשר לחשוב עליה. נניח מערכת שצמודה למרכז הגלקסיות או משהו כזה. זאת המערכת שאם אנו מודדים תנועה של עצם יחסית לה אפשר לומר שהעצם זז ואם אין תנועה כזאת אנו אומרים שהעצם נח. ונחזור לרכבת שלנו, ושתהיה בבאר שבע. לא אכפת לי. אבל עכשיו נקשור אותה בעבותות ברזל למערכת הנחה (הכי ''נחה'' שאנו יכולים לחשוב עליה) שלנו. ידוע שכדור הארץ לא נח יחסית למערכת הזאת. הוא גם מסתובב סביב צירו וגם נע סביב השמש וגם השמש נעה את תנועתה. לכן אם ננהג כך תיווצר מהירות יחסית (די גדולה אני מניח) בין הרכבת וכדור הארץ, כלומר הרכבת ''תסע'', יחסית לכדור הארץ. ובכל זאת לפי הגדרה היא זאת שעומדת וכדור הארץ הוא זה שזז. יותר מההסבר הממצה הזה אני כבר לא יכול . . . |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |