בתשובה לרון בן-יעקב, 16/12/14 22:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הציבור שתומך במפלגה כלשהי חושב שהדרך הטובה ביותר לבחור את נציגיה היא באמצעות ועדה מסדרת, אז אתה רוצה להבהיר לו את העובדה הזו באמצעות אילוצו לקיים פריימריז? זה באמת יועיל? ומה אם הפריימריז האלה יפעלו כמו הבחירות הכלליות, כלומר - כשם שבבחירות הכלליות גדולי התורה האשכנזים קוראים להצביע ג' ואנשיהם נשמעים להם, כך הם יודיעו שבפריימריז יש להצביע: 1. - גפני; 2. - ליצמן וכן הלאה. מה בדיוק הרווחת? אגב, פריימריז מסכלים למעשה את האפשרות של מפלגה חדשה להצטרף למרוץ. אם מישהו כמו לפיד או כחלון מקים מפלגה ומכריז על פריימריז, אין שום בעיה לגופים מאורגנים להתפקד ולהשתלט בפועל על המפלגה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"כאשר מתבוננים במדד הדמוקרטיות של המפלגות, שהוכן באחרונה על ידי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה...שקרוב ל–60 מבין חברי הכנסת לא יהיו נבחרי ציבור...הקו החוצה בין המפלגות הדמוקרטיות ללא־דמוקרטיות" (הדגש שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לד"ר כרמון, אני חושב שהוא רחוק מלדייק בדבריו - במיוחד כשהוא משווה בין העבר להווה. הוא כותב: "נוכחותן של מפלגות לא־דמוקרטיות במערכת הפוליטית בישראל איננה תופעה חדשה. אלא שבעבר, עד "הבחירה הישירה", מילאו רק המפלגות החרדיות את הנישה הלא־דמוקרטית, כמפלגות סקטורליות". פשוט לא נכון. למעשה, ניתן לומר שעד שנות השמונים כמעט כל המפלגות היו מקבלות ציונים נמוכים לו נבחנו לפי המדדים האלה. היה בהן אולי "גוף בוחר" - ועדה מסדרת. עסקאות שרקמו דמויות כמו שרגא נצר היו מכניסות ומוציאות מועמדים מהרשימה, בלי שום השתתפות של חברי המפלגה. שקיפות, יצוגיות... זקני מפא"י לא היו מבינים את המלים האלה גם לו טרחת להסביר להם בתרגום ליידיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה רוצה לחזור לשנות השמונים או להתקדם לשנות העשרים? הרי לא התייחסתי את למדד שלו אלא לספית הח"כים "המתמנים לרשימה באמצעות תקנון לא־דמוקרטי" (רק בארבע מפלגות בחרו חברי המפלגה את הרשימה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה את השיטה שתביא את האנשים הטובים ביותר לכנסת. הייתי רוצה שיטה שתאפשר לחברי המפלגה להשפיע על מי יהיו המועמדים שלהם. הייתי רוצה גם שלא תיכפה על כל המפלגות שיטה אחת אלא כל אחת מהן תוכל לקבוע לעצמה. ברור שהרצונות האלה לא מתיישבים זה עם זה, ועוד לא הזכרתי את הרצון לאפשר לבוחר להשפיע על מי יכנס לכנסת גם ברמה האישית ולא רק ברמת המפלגה. לכן פחות מעניינים אותי דו"חות על המצב היום; אני רוצה לשמוע רעיונות לביצוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מדוע "דו"חות על המצב היום פחות מעניינים אותך" למרות "שאתה רוצה לשמוע רעיונות לביצוע". רעיונות לביצוע לא יכולים להתקיים בריק והם יוצאים מניתוח של מצב והסקת מסקנה שהמצב מצריך שיפור ותיקון. בישראל נהוגה שיטה דמוקרטית שבעיקרון אומרת, בעקבות אריסטו, שהעיקרון הראשון שלה הוא שכולם מונהגים ע"י כולם. זאת איננה השיטה אותה אתה רוצה, שיטה שבה האנשים הטובים ביותר מגיעים לכנסת. אני אמנם מצטרף לרצון הזה ומחשיב את השיטה האריסטוקרטית שממומלצת ע"י אפלטון כשיטה הרצויה, אלא שהיא לא אפשרית. אם "אתה רוצה שיטה שתאפשר לחברי המפלגה להשפיע על מי יהיו המועמדים" הרי שהנתונים של המכון לדמוקרטיה צריכים להדאיג אותך שכן הם אומרים שכמחצית חברי הכנסת אינם עומדים בקריטריון הזה. לאנשי מפלגת "יש עתיד" או "יהדות התורה" (אם בכלל אפשר לדבר על מושג שנקרא 'חברי מפלגה' בהקשרם) אין השפעה והמנהיג/מייסד/סמכות חיצונית למפלגה קובעים מי יכנס לכנסת. את זה, אאמ"נ, אתה רוצה לשנות, וגם אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המצב היום אנחנו מכירים, פחות או יותר. גם אתה וגם אני לא היינו צריכים דו"ח כדי לדעת שהרשימות של יהדות התורה, יש עתיד או ישראל ביתנו אינן נבחרות על ידי חברי המפלגה. אלה דברים שכל קורא עתון בישראל יודע אותם, ולא לגמרי ברור לי למה המכון צריך לחבר דו"ח לגביהם. הייתי שמח אם המכון היה מפרסם כמה חלופות לקביעת הרשימות, עם ניתוח של יתרונותיה וחסרונותיה של כל חלופה. למשל: חלופה אחת עשויה להיות חיוב כל המפלגות לקיים בחירות מקדימות פתוחות לכלל הצבור; חלופה אחרת עשויה להיות בחירות מקדימות פתוחות רק לאלה ששילמו דמי חברות במשך שנתיים ברציפות; חלופה שלישית היא מינוי גוף בוחר מצומצם שחבריו ייבחרו על ידי כלל חברי המפלגה; חלופה רביעית היא שינוי שיטת הבחירות כך שהבוחר יוכל לא רק לבחור במפלגה אלא גם לדרג חברים בה, וכן הלאה. כל שיטה כזו מקדמת חלק מהדברים שהייתי רוצה בהם, ומגבילה אחרים; יכול להיות שניתן גם לאפשר למפלגות לבחור בין אחת משתיים או משלוש אפשרויות, ויכול להיות גם שאפשר להגיד כמו עורכי דין, "ייזהר הקונה": מי שמצביע למפלגה שאין לו יכולת להשפיע על קביעת רשימתה עושה זאת ביודעין, והוא מצביע עבורה בדעה צלולה למרות (או אולי בגלל) השיטה שהיא נוקטת. הרי בסופו של דבר רוב המצביעים אינם חברי מפלגה כלשהי, וכך או אחרת הם מצביעים עבור רשימה שמישהו אחר קבע את סדרה. בקיצור, חלופות מעשיות יחד עם ניתוח שיביא לידי בטוי את הידע של חוקרי המכון הן בהיסטוריה האלקטורלית של ישראל והן בשיטות הקיימות בעולם - זה מה שהייתי רוצה לראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא דובר המכון אבל נראה לי לא הוגן לבקר אותו על שהוא עושה מה שהוא עושה ולא מה שאתה רוצה שיעשה. הנה אנחנו באייל מעלים הצעות, והמכון סיפק נתונים (עם גושפנקה, ולמי שלא קורא עתונים או מתקשה באריתמטיקה) כך שדיון החלופות ישען גם על כמה מספרים. בסוגרים אוסיף שהדו''ח שלהם הלך מעבר לספירת החכי''ם שאינם נבחרים אבל האינדקס הזה שלהם לא רלוונטי לדיון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |