בתשובה לאמ, 09/12/14 20:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חוק הלאום הוא העניין הקרדינלי ביותר היום לזהותה של מדינת ישראל. כל עוד ''חוק כבוד האדם וחירותו'' עומד לבדו כחוק יסוד ללא חוק הלאום לצידו, האיזון העדין בין ''מדינה יהודית ודמוקרטית'' מופר. יוקר המחיה הוא הר מעכבר. יש ערים יקרות הרבה יותר מתל אביב (וכמובן גם זולות יותר), גם באסיה, גם באירופה וגם באמריקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח להבין איך האדם הסביר מתנגד! לחוק הלאום.לא "לא תומך",מתנגד! אנחנו מוקפים בליצנים ומטורפים פאנטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ליצנים, זה אנשים (בעיקר פוליטיקאים) שהתחזו לציונים וחוק הלאום חשף את פרצופם האמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק הלאום לא קרדינלי. השפעות חוק כבוד האדם וחירותו לא משפיע הרבה על האופי של מדינת ישראל (גם אם מדי פעם יש החלטה מעצבנת מאוד של בית משפט, כגון עניין המסתננים מאפריקה, זה לא יפגע בנו חזק). הכלכלה חשובה יותר מנשק למרות שקשה לכמת אותה. הסטטיסטיקה מראה שכאשר ההכנסה הפנויה יורדת _לאורך זמן_ במיגזר מסויים הילודה במגזר הניפגע יורדת. דגש על המילים _לאורך זמן_ כי ההשפעה מצטברת במשך מספר שנים (לכן נכון לעכשיו איננו רואים את נזקי היוקר שגרם נתניהו). אם בישראל היהודים ירדו לפחות מ - 60 אחוז מהישראלים המדינה היהודית תתפרק אפילו אם יחוקקו 10 חוקי לאום. המשאב היחיד שיש ליהודים הוא מספרם בארץ והכסף שהם תורמים למשק, השאר משני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלכלה זה לא רק יוקר המחייה. כלכלה זה גם (ואולי בעיקר) צמיחה ותעסוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולגבי הדמוגרפיה, אצל היהודים (הכוונה למעמד הביניים החילוני והדתי הלאומי) יש פריחה דמוגרפית בשנים האחרונות (אנקדוטה: הרבה פעמים שמעתי בסביבותיי "4 הוא ה3 החדש") בעוד אצל הערבים (לא רק בארץ ישראל) יש דעיכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, מה שאתה אומר. בסביבתי אנשים מהסוג-שבדור-הקודם-היו-עושים-3-ילדים, עוצרים ב-2. הרבה מאוד מטעמים כלכליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כבר הבנו שסביבתך היא תל אביב... 2. אם עוצרים מטעמים כלכליים, סימן שהיו רוצים יותר, לא? 3. בכל מקרה, הסטטיסטיקה אומרת אחרת. במשפחות יהודיות "צבריות", מס' הילדים לאשה עלה מ2.66 ב 1995 ל 3.09 ב2011. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כבר הבנו שבשבילך תל אביב = "גדרה עד חדרה עד ירושלים במזרח" 2. אז? יש רצוי, ויש מצוי. 3. גם חרדים הם ילידי הארץ. הם מעלים את הסטטיסטיקה היטב. והציבור הד"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא, דווקא במובן של "סביבתך" הכוונה לשכונה הספציפית שאת גרה בה בתל אביב. 2. אז בשלב מסויים, אם הרצון בילד נוסף יגבר על הרצון בפינוק, הם יעברו לפריפריה, מקום בו אפשר לקנות או לרכוש דירה מרווחת במחיר סביר. 3. כאמור, הילודה אצל היהודים החילונים והד"ל עלתה. אצל החרדים דווקא יש ירידה קטנה (עקב קיצוץ קצבאות הילדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. במהלך השנים שאנחנו מתדיינים, כמה פעמים אני צריכה לציין שאני לא גרה בתל-אביב, כבר 24 שנים שאני לא גרה בתל אביב, ואתה תמשיך לחשוב שאני גרה בתל אביב? 2. ולהוציא סכום מקביל על דלק לעבודה, אלא אם יתמזל מזלם למצוא מקום עבודה בפריפריה, ולא לראות את הילדים. אנשים לא מביאים ילד שלישי לא בגלל שאין להם מקום לילד בבית. 3. והנתון מבוסס על מה? כלומר, ההנחה שהנתון מתייחס ליהודים-לא-חרדים בלבד? מראי מקום יש לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. איפה את גרה? 2. כתבת שאנשים לא מביאים את הילד השלישי בגלל סיבות כלכליות. לאיזה סיבות כלכליות התכוונת אם לא לבית? הרי שאר ההוצאות זניחות ביחס אליו (או כבר שקועות על הילדים הגדולים). מה נשאר? חיתולים? ולגבי הפריפריה - אנחנו למשל עברנו לפריפריה בגלל שזה פתח לשנינו יותר אופציות תעסוקה. אני מבטיח לך שלוקח לי פחות זמן ודלק (בוודאי אם את משתמשת באוטובוס) להגיע מהבית למשרד מאשר לך. 3. מאמר של גיא בכור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כיום? חולון. בסבב הקודם של ויכוח התחב"צ שלנו? רמת גן. לפני כן? ירושלים. 2. לא, לא. בית זניח בקשר להחלטה של כן-ילד-שלישי-לא-ילד-שלישי. כי בית צריך בין אם יש ילד, שניים או שלושה, והמשוכה הגדולה היא להגיע אליו. שאר ההוצאות - מטפלת / משפחתון, חיתולים, מטרנה, אוכל, חוגים, ספרי לימוד, כלמיני תוספות תשלום לבית ספר, דמי-כיס, סבסוד החייל בזמן שירותו, אוניברסיטה, שכחתי עוד לא מעט בדרך, מן הסתם. אם משפחה מכניסה כך וכך, והיא מאוזנת היטב על הוצאותיה אבל אין עודפים גדולים בסוף החודש, היא עשויה לחשוב שעדיף להסתפק בכמות הילדים הקיימת. ספציפית, לא לוקח לך יותר זמן מלי. אני עובדת מהבית1. אבל אני נשואה לברנש שאני רוצה שיראה את ילדיו, דבר שלא כל כך יקרה אם נתרחק2. 1 כלומר, יכולתי, להלכה, לגור גם בגולן (שקלנו). 2 ושקלנו. בדקנו את פרדסחנה, בנימינה - קיצור, ערים עם תחנת רכבת, ובדקנו מיקום תחנת הרכבת ביישוב, והשכונות שבמרחק נסיעה סבירה באופניים ממנה3. 3 מה שהכריע, אגב, זה שחולון בסופו של דבר הרבה יותר קרובה מכל הנ"ל, גם לעבודה (ולעבודות הפוטנציאליות העתידיות), וגם להורים משני הצדדים. מה שלא מנע מכל העם והאומה להספיד, "איך אתם מתרחקים כל כך!", כי חולון, כידוע לכל, זו פריפריה. ורמת גן - לא. אבל זו דפיקות שיש לאנשים מסויימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אבל משפחה עם שלושה ילדים (בטח אם יש הפרשי גילאים) "צריכה" יותר חדרים מאשר משפחה עם ילד אחד. זו ודאי הוצאה גדולה יותר מאשר מטפלת או דמי כיס שאותו ילד "צריך". 2. רגע, אז את כן נשואה? משום מה הבנתי (בדיון על הנישואין) שאינך נשואה. אולי אני מתבלבל עם מגיבה אחרת? 3. יש כיסוי למותג "עיר הילדים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בהנחה שיש הבדל של חדר אחד (שני הקטנים חולקים חדר נאמר), ההבדל בשכר דירה בין שלושה לארבעה חדרים הוא לא יותר מ-2000 שקל לחודש1. מטפלת - 6000 לחודש1. גן פרטי - 3500 לחודש1. מסקנה: לא, ההפרש במחיר הדיור הוא לא הוצאה יותר גדולה, לפחות לא לגבי תקופה מסוימת של גילאים. 1 פחות בפריפריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פחות בפריפריה. בערך שליש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מהם? אם כולם פחות הטיעון עדיין תקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטפלת והגן. אני לא מכיר דירות 3 ו 4 חדרים אצלנו בישוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תברר, אני את הבירור שלי כבר עשיתי. כמו שהערתי לך בפתילון אחר בדיון הזה, מספרים ועובדות ידועים מאד עוזרים כדי לנתח נתונים כלכליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא חייבים חדר לכל ילד. והילדים יכולים להיות גם 3 בחדר, ואם לא רוצים לקנות דירה יותר גדולה1, אפשר גם להשכיר ולשכור לכמה שנים וההפרש לא כזה גדול. ודאי שזה יותר חכם מאשר לעבור לוילה 3 קומות רגע לפני שהגוזלים פורחים מהקן, ואז להשאר עם בית ענקי לעת זקנה, כשכבר לא כל כך כיף לעלות במדרגות. 2. כן. בהחלט. באושר. ויש לי ילדה. חכמה מאוד. ומוזיקלית. 3. אני עוד לא יודעת. עברנו רק לפני 4-5 חודשים. היא עיר מוצלחת, והגן הרבה יותר טוב מאשר הגן שהיא הלכה אליו ברמת גן2, באופן לא מאוד מפתיע יש הרבה פחות ערסים מברמת גן3, והיא גם בנויה הרבה יותר טוב, מבחינת מבנה עירוני. והיא שטוחה. כך שתענוג לנסוע בה באופניים. יש גינות מושקעות, אם כי גני הסיפור, אני חייבת לציין, רובם בעיקר פסלי רחוב, ולא מתקנים-בהשראת-ספרים, כמתבקש. יש בעיה חמורה למדי עם כל עניין פינוי האשפה - החליפו קבלן, והנוכחי יש לו שיטות עבודה מוזרות. חודש שלם העיר היתה מטונפת להחריד, עד שהוא למד את העבודה, ומאז - אמנם האשפה מפונה, בבוקר, אבל הפחים נשארים על המדרכות, שם הם מהווים מכשול לנשים, ילדים, קשישים, נכים ורוכבי אופניים ומפגע אסתטי - לכולם, או על הכביש, ואז הם מהווים מטרד לנהגים - עד שעות אחה"צ המאוחרות. או-אז, עוברים הפועלים שוב ומחזירים את הפחים למקום. 1 לאותם אלה שהצליחו להגיע לדירה, לא מובן מאליו בדור שלנו. 2 אבל זה גן פרטי, כך שאין קשר לעיריה. 3 או אולי זה תלוי אזור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדקתי לעומק, אבל אני חושב שמעבר לענני ה-wishful thinking וסינון המציאות במסננים אידאולוגיים, יש בסיס אמיתי למה שטענו נגדך. הישראלים שומרים על ריבוי גבוה (4-5) שאולי אף גדל במקצת, בעוד דוקא אצל החרדים ויותר מהם אצל הערבים יש התמתנות. את הריבוי הגבוה במעמד הביניים ה"ישראלי" אני מייחס להתמוטטות חברת הרווחה וערעור הביטחון הכלכלי. יתכן שבני אדם מעריכים כי כדי להתקיים בכבוד, או קרוב לזה, לעת זקנתם, נדרשים לפחות כמה ילדים שיוכלו לסייע להם ולכן המשפחות גדולות יחסית למערב. האוירה שאת מדברת עליה היא משהו חדש (שנה-שנתיים אחרונות). יתכן שהיא תבוא לידי ביטוי בעתיד ויתכן שמדובר באוירה ודיבורים יותר מאשר שינוי מציאות של ממש (ע"ע ערך "המחאה"). כאן המקום להעיר, כי להבות הפונדמנטליזם והפוסט-מודרניזם כיסו על מגמות שרווחו בעבר הקרוב של מגמות ירוקות ושיווי משקל חברתי ואקולוגי. הצמיחה הפכה לאקמול של כל החולאים הכלכליים-חברתיים בזמננו. זהו פיתרון קסם שבו משפחות מתברכות בילדים נוספים והבלון הכלכלי המתנפח מספק מקומות עבודה חדשים ומשכורות לעוד ועוד אזרחים. לעובדות שהחיים נוחים בהרבה דוקא במדינות עם ריבוי נמוך ושאין תנועה המונית של סודנים ואריתראים לכלכלות הצומחות במהירות של סין והודו, לא כל כך שמים לב בימים אלו. ילדים בכלל זה דבר נחמד, אבל אני לא הייתי קונה אג"ח של ישראל עם עוד 2-3 מיליוני ילדים חרדיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הלמ"ס, בשנת 2011 מספר הילדים הממוצע במשפחה יהודית היה 3.5 נפשות. זה כולל חרדים. הטענה כאילו מדובר בחילוניים וד"ל, לא ברור לי על מה היא מתבססת. cbs.gov.il/www/hodaot2013n/11_13_027b.doc
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גודל המשפחה הממוצעת בישראל (3.7). מס' הילדים הממוצע 2.4 (2.3 יהודים, 2.9 ערבים). בכל אופן מעניין. נראה שעיקר הגידול אצל היהודים בא מן המגזר הדתי-לאומי (יהודה ושומרון וכאלו) וה"שמחה" על על ההקטנה אצל הערבים והחרדים היא בהחלט מוקדמת ובודאי מופרזת. ישנה ירידה קטנה ומתמשכת כנראה בגלל עלייה ברמת החיים. איך שלא יהיה, נראה לי לומר על העליצות של הבייבי בום, "ולשמחה מה זו עושה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין מס' הילדים הממוצע למשפחה בשנה מסויימת, לבין מספר הילדים הממוצע שאשה תלד בימי חייה. גודל המשפחות בשנת 2011 כולל גם את המשפחות ה"זקנות" שהיו פוריות בשני העשורים הקודמים (בהם הממוצע היה 2.4 ילדים), וגם את המשפחות החדשות השואפות ליותר, ומצד שני גם את המשפחות החרדיות של לפני הקיצוץ בקצבאות הילדים, וגם את המשפחות החרדיות היום. בקיצור, המספר משקף את המצב ב18 השנים האחרונות ולא את המצב הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גם אם מדי פעם יש החלטה מעצבנת מאוד של בית משפט, כגון עניין המסתננים מאפריקה, זה לא יפגע בנו חזק" זה פוגע בנו חזק מאוד. כי ישראל היא יעד הגירה מועדף מכל מיני מדינות. אם המדינה לא מוגדרת כמדינה יהודית בהכרח, ובג"צ/מר"צ/הקרן החדשה ימשיכו להתנגד לגירוש מהגרים ששוהים בארץ שלא כחוק, ימשיכו לפעול כדי לאזרח אותם ואת אלה שיבואו בעקבותיהם, בסופו של דבר אחוז היהודים ירד, היצוג של הלא-יהודים בכנסת יגבר, יהיה קל יותר לאזרח את המהגרים הבאים ואחוז היהודים ירד עוד ועוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |