|
||||
|
||||
__ 1 לא, הסילוף הוא שלך. "נתן לה לחם ומים". ואיפה אברהם חי? לא במדבר? הרי אם היא "תעתה במדבר באר שבע", לאן עוד יכלה ללכת? היא במקרה ניסתה ללכת לסחנה וגמרה בבאר שבע? הם היו במדבר, הוא נתן לה "מים ולחם", בכמות מוגבלת, מן הסתם, כי יש גבול כמה אדם יכול לסחוב. והיא ברגל, לא על גמל. כמה היא יכלה להרחיק, בתנאים האלה? |
|
||||
|
||||
כתוב שהיא תעתה במדבר. מכאן שאם לא היתה תועה, היתה מגיעה למקום אליו רצתה להגיע, ומוצאת לעצמה אוכל ומים. היות והיא התבלבלה בדרך (מי נתן לה רישיון?), אזלו הלחם והמים שהיו אמורים להספיק לה. אילו היית צודק, התעיה שלה במדבר מיותרת מבחינת העלילה. מה זה בא לומר לנו? אפילו היתה הולכת ישירות ובלי להתבלבל, היו המים אוזלים מן החמת. |
|
||||
|
||||
ומהו המקום שאליו רצתה להגיע? הנה לך החסר של לימודי ליבה. מה יש, בכל אזור הדרום של א"י, חוץ ממדבר? עוד מדבר! ומעבר לזה, האם אברהם נתן לה "לחם ומים", בכמות המספיקה ל"לאן שהיא רוצה להגיע"? ואם היא רוצה להגיע חזרה למצרים, למשל? |
|
||||
|
||||
מה הקשר ללימודי ליב"ה? אני מנסה להבין, אתה באמת חושב שמי שלמד במוסדות חרדיים לא למד ידיעת הארץ? איזו יהירות עיוורת. לא לימדו אותך בבית הספר, שבמדבר שאתה מדבר עליו חיו עמים רבים לאורך השנים? בתקופתו של אברהם, המדבר הזה שרץ פלישתים ואמוריים. מאוחר יותר עמלקים ושאר בני אדום, מאוחר יותר בני שבט שמעון והקיני, הקניזי והקדמוני, הנבטים... אז הגר היתה שפחה. אברהם לא צריך לממן לה מונית ספיישל חזרה לארמון פרעה. הוא נתן לה לחם ומים בכמות שמספיקה להגיע למקום ישוב קרוב. אברהם ישב על ציר השיירות כדי שיעצרו להתארח אצלו. על ציר כזה יש פונדקים, מקומות ישוב ותחנות מסחר... מי שלא מפשל בדרך, יכול להגיע לנקודת הישוב הבאה, ומשם לנקודה הבאה, ומשם... עד שיגיע למצרים, אם לשם הוא רוצה להגיע. |
|
||||
|
||||
חיו. נכון. ועדיין, במדבר דאז, חיו פחות אנשים ממה שחיים בו היום. וגם היום, לא הייתי מהמר על סיכויה של אשה עם ילד, וחמת מים אחד, והשד יודע כמה קילומטרים למקום היישוב הקרוב. הפונדקים, תחנות המסחר, כל אלה מותאמים למרחקים שמגמא גמל ביום. לא למרחקים שמגמאת אשה שהולכת ברגל עם ילד. |
|
||||
|
||||
האוכלוסיה דאז, היתה דלילה בהרבה מהאוכלוסיה דהשתא. ואם כן, למה בכלל לתת לה לחם ומים? מספיק לתת לה בעיטה כצידה לדרך. ולמה חשוב לציין שתעתה במדבר? גם אילולא הייתה תועה בדרכה, היו אוזלים הלחם והמים - לשיטתך. |
|
||||
|
||||
הגמל בוית רק ב 1200 לפני הספירה, בימי אברהם רכבו על חמורים והסוס המבוית רק חדר עם החתים לאזורנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |