|
||||
|
||||
אף פעם לא היו 18 מ' יהודים וב-1905 90% מהם דיברו אותה שפה. (את זה שמעתי בע"פ בהרצאה של הד"ר יוסף בורג ז"ל. אני לא ערב למהימנות הנתון, אבל כאמור זה ממש לא משנה לעניין שהעליתי). להווי ידוע, שהרצל ולנדאו וכל האדונים הנכבדים (הברון רוטשילד והברון הירש) לא התכוונו להגר לארץ הנידחת בפאתי האימפריה של האיש החולה של אירופה. כוונתם היתה למצוא פיתרון למיליוני היהודים הנאנקים בתחומי המושב שבין רוסיה לפולין. מה שיעשו היהודים מוינה,ברלין, לונדון ופריס הוא עניינם הפרטי, כפי שזה המצב היום בנוגע לעלייתם של שרידי היהדות של ארה"ב, צרפת ובריטניה. בקונגרס הציוני השישי (1903), "קונגרס אוגנדה" ברגע שנציגי הציונים של רוסיה (ציוני ציון, על אף שהיו במיעוט) הודיעו שאין בכוונתם להגר לשום מקום מלבד א"י, עלה הרצל לבמה והכריז "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". |
|
||||
|
||||
היהודים מוינה, ברלין, לונדון ופריס דיברו (בהתאמה) גרמנית, אנגלית וצרפתית (וסביר להניח שאידיש כשפה שניה או שלישית). יהודי מזרח אירופה דיברו רוסית, פולנית ורומנית (ואידיש כשפה שניה, לעתים ראשונה), יהודי ארה"ב דיברו אנגלית (ומיעוטם גם אידיש), יהודי אסיה ואפריקה ערבית, פרסית, הודית או טורקית (ולעתים גם לדינו), ויהודי א"י - עברית. איך אתה מגיע ל90%? |
|
||||
|
||||
אתה פותח כאן פתח לדיון מעניין. אני מציע לך למשל לעיין ב- - The Jewish Daily Forward [Wikipedia]. מדובר בעיתון יומי שהדפיס ב-1930 275,000 עותקים (העיתון העירוני הנפוץ ביותר בארה"ב בזמנו, ודוק שמדובר בביטאון מקורב לתנועה הסוציאליסטית של אמריקה שלבטח היה לצנינים בעיני חוגים דתיים ושמרנים יותר). בכל אופן, אני סבור שהדיון כאן עוסק במשהו הרבה יותר חשוב ואקטואלי מאשר התנצחות של קשישים על תולדות עם ישראל בדורות האחרונים ועל תפוצת האידיש בקרב היהודים. אני אשמח להמשיך את הדיון הזה בעתיד, אבל כרגע חשוב לי יותר עניין שינוי שיטת הבחירות. |
|
||||
|
||||
1. לקפוץ מ "a leading U.S. metropolitan daily" ל "העיתון העירוני הנפוץ ביותר" ("מקומון" בעברית ישראלית) זה קצת, איך לומר, הגזמה. 2. מה הקשר לסוציאליזם? ההתנגדות ליידיש נבעה מציונות, לא מסוציאליזם. 3. שינוי שיטל הבחירות לא רלבנטי לבחירות הקרובות. |
|
||||
|
||||
1. OK, 'פֿאָרווערטס' היה המקומון בעל התפוצה הגדולה ביותר בארה"ב (לידיעתך בארה"ב מקומונים חשובים לא פחות ובד"כ יותר מעיתונים ארציים. ע"ע New York Times, Washington Post, ועוד). 2. העיתון המדובר מעולם לא היה אנטי-ציוני והחל משנות ה-30 היה פרו-ציוני בהחלט. ככל הידוע לי אף אחד בארה"ב לא התנגד לאידיש. 3. אני מדבר על דרישה שלי מן המפלגות המועמדות להצהיר על תמיכתן בשינוי שיטת הבחירות עוד לפני הבחירות הנכחיות. |
|
||||
|
||||
נשמע לי קצת מוגזם שעיתון (כל עיתון) בעל תפוצה של 275,000 עותקים יהיה "בעל התפוצה הגדולה ביותר בארה"ב". המקור שנתת לא טוען כך, אלא רק שהוא היה אחד מהנפוצים. יש לך מקור לזה? |
|
||||
|
||||
הכוונה כנראה עתון _יהודי_ הכי נפוץ |
|
||||
|
||||
אולי הגיוני אבל לא נכון. ה'פארוורטס' היה בין היומונים החשובים ביותר בארה"ב, בודאי החשוב מבין העיתונים לא באנגלית של ניו-יורק. לשם השוואה עיתון מקומי בניו-יורק היום מוכר כ-500,000 עותקים. לעיתון אף היתה תחנת רדיו משלו באידיש וב-1912 הוא הקים ועבר לשכון בבניין משרדים בן 10 קומות באיסט-ברודווי. יחד עם זאת, בגלל היותו ביטאון של התנועה הסוציאליסטית האמריקאית, מן הסתם הוא לא היה לטעמם של יהודים רבים ובצידו התקיימו עודמ עשרות יומונים ובטאונים. העיתון מתקיים עד היום כביטאון בשפה האנגלית. |
|
||||
|
||||
צ"ל The Jewish Daily Forward [Wikipedia] |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |