בתשובה לדורון יערי, 02/07/00 16:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניסחת היטב את הדילמה, ואילו אני בין כרוניקת האכזבה הידועה מראש לבין תחושת ההחמצה בהחלט מעדיף את האפשרות השניה. כך לפחות יישאר החלום בתוקף, ומי יודע? אולי בכל זאת יזדמן לי פעם לנחות באיזה חור ניו-יורקי בדיוק ביום שבו לו ריד ישבור בו את שיאו האישי ויביא ביצוע של שעה וחצי ל"הרואין"? החיים מלאים הפתעות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאדם שהצליח במהלך ביקור של חודשיים בארה"ב לפספס פעמיים את הללהפלוזה (זה נורא מאכזב להגיע לניו אורלינס ולשמוע ששלשום הופיעו פה הפמפקינס ועוד 400 להקות בערך וכניסה עלתה משהו כמו 40 דולר) והגיע לגרייסלנד יום אחד אחרי יום השנה ה 17 למותו של אלויס אני לא בונה על הפתעות מהסוג הזה (מצד שני אני תמיד מצליח למצוא חניה במרכז ת"א). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |