בתשובה לידידיה, 30/11/14 6:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. הגברת לובשבסקי מעדיפה ללכת מקופת חולים זמנהוף לכביש הסמוך שבו ניתן לעצור מונית מאשר להקליד כתובת עם הידיים הקצת רועדות והראיה שכבר לא כמו שהיתה כשלוי אשכול היה ראש הממשלה. ב. זה המצב האידאלי. המצב האמיתי יהיה שעבוד של הנהגים לחברות ואובדן אחת האפשרויות הבודדות של אדם ללא השכלה להקים לעצמו עסק משלו בהשקעה סבירה וברמת סיכון נמוכה יחסית, יחד עם מונופול דה-פקטו של חברה אחת בכל נקודה. תחרות חפשית היא האויב הגדול של כל חברה גדולה, והיא עושה כל מאמץ כדי לחמוק ממנה ולצמצם אותה - ואחד התפקידים העיקריים של רגולציה הוא דווקא עידוד התחרות. כבר היום יש טענות של נהגים כלפי האופן השרירותי שבו גט טקסי מתיחסת אליהם; אם נגיע למצב שנהג כמעט לא יוכל לעבוד שלא דרך חברה כזו, הכוח שלה כלפי הנהגים יהיה כמעט בלתי מוגבל. ג. אני דיברתי על ירושלים. כמה מוניות יש לגט טקסי בירושלים? זה שיש לה עוד אלף וחמש מאות בגוש דן ועוד שמונה מאות בחיפה ובקריות לא משנה לי, הן לא עומדות לרשותי. תחנה שיש לה מאתיים מוניות בירושלים יכולה להביא מונית כמעט לכל נקודה נתונה תוך חמש דקות. גם אם לגט טקסי יש ארבע מאות מוניות (מה שלא נראה לי), היא לא יכולה להביא מונית לנקודה תוך הרבה פחות זמן - נניח שהיא יכולה תוך שלוש וחצי דקות, זה לא הבדל דרמטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. בסדר, אז עוד שנתיים הגברת לובשבסקי תוכל להגיד לטלפון "קופת חולים זמנהוף" ולא תצטרך לגשת לכביש ולהרטב בגשם. ב. בינתיים, כל העימותים שאני רואה נוגעים לכך שהכוח של הנהגים מול הלקוחות נחלש. אני מעדיף כוח לעצמי ולא לנהגים, תודה. ג. לא יודע מה קורה בירושלים, בשרון זה עובד פשוט פנטסטי. 15 ש"ח מכל נקודה לכל נקודה בעירי, לא משנה כמה זמן, והמונית מגיעה תוך שתים-שלוש דקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. שמעתי שבצרפת העבירו חוק שמחייב את Uber להשהות את הגעת המונית שלהם ב-15 דקות, כדי שהשירות יהיה גרוע כמו השירות הקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. פנטסטי! הצעת ייעול: יש לקוחות שממש חשוב להם להגיע בזמן. אני מציע לאפשר מחילה של 15 דקות ההשהיה, בתנאי שהנהג יתן אגרוף בפרצופו של הנוסע כפיצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שחוק 15 הדקות בוטל כבר, אבל לא גוף כממשלת צרפת ירתע מלהגות חוקים מטופשים חדשים כדי להתעלל בציבור הנוסעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלב הראשון יש להם כוח בעיקר מול הנהגים. המטרה היא כיבוש השוק ולכן יש להם אינטרס שלך זה יהיה זול ואתה תעדיף אותם, עד שלנהגים לא תהיה ברירה אלא לעבוד דרכם. ברגע שהמצב הזה יושג אתה תהיה שבוי בידיהם, ואז האינטרס שלהם (כמו של כל מונופול) יהיה לחלוב אותך עד כמה שאפשר. לא יהיה לך כוח מול החברה, פרט לאופציית הוויתור על מוניות. אני לא גר בשרון ולמען האמת גם בירושלים מעולם לא טרחתי לנסות אותם. אין לי מושג אם הם עובדים טוב או לא. אין לי שום בעיה שהם יתקיימו כאופציה נוספת, אבל אם החזון שלך על מוניות שפועלות רק דרך חברות כאלה יתגשם, אתה עלול לגלות שאיכות השרות ונומך המחירים לא יתקיימו לאורך זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק, אני לא מבקש לחייב את הנהגים לעבוד דרכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחזון שלי, אם לא ברור, הוא ש''מספר מונית'' לא יהיה משאב מוגבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר ירוק הוא לא משאב מוגבל, אין מגבלת כמות, אך יש לו מחיר, 245000 ממשרד התחבורה (כל אחד יכול לקנות, אבל זה לוקח כמה חודשים), בשוק החופשי המחיר הוא 1400 שקל לחודש להשכרה (7 אחוז תשואה...), או 240 אלף שקל למכירה, מהסתכלות זריזה ביד 2, לא חסרים מספרים למכירה (וזאת הסיבה כנראה שהמחיר נמוך יותר ביד 2 מאשר ישירות מהמדינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שמשאב שצריך לרכוש אותו הוא משאב מוגבל. המחיר הוא שיטה להקצות ולווסת את כמות המשאב המוגבל. אפשר כמובן להקצות כמות קבועה, ולחלק אותה בשיטה מנהלתית: הגרלה, רשימת המתנה, קריטריונים. בשתי השיטות יהיו פחות אנשים שיזכו לקבל את המשאב אלמלא מנגנון הוויסות, ולכן המשאב מוגבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משאב מוגבל, פשיטא, הוא משאב שיש כמות מוגבלת ממנו. נפט הוא משאב מוגבל, קרקע היא משאב מוגבל, העובדה שמשהו עולה כסף, מגבילה את היכולת שלך לצרוך אותו, אבל לא אומרת בהכרח שהכמות שלו מוגבלת. אין מחסור במספרי מוניות, ולא יכול להיווצר במשאב הזה מחסור, אם מחר יבוא כל עם ישראל וירצה לקנות מספרי מוניות, המדינה תמכור להם בשמחה. המחיר הוא אכן נסיון של המדינה להגביל את כמות מספרי המוניות, כמו שמכס על גבינה הוא נסיון של המדינה להגביל את כמות הגבינה המיובאת, זה לא אומר שגבינה מיובאת היא (לכל צורך מעשי) משאב מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ היתה בעבר גם הגבלה על כמות המספרים הירוקים (מכסה). באותה עת מחירו של מספר ירוק בשוק המשני היה כפול ממחירו הרשמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאתה לא מבקש לחייב. אבל כתבת ''בשוק שנשלט בידי חברות גדולות, הדחה מהן עלולה להיות מכת מוות כלכלית''. גם זה חיוב, אם כי הוא מתבצע דרך מנגנוני השוק במקום מנגנוני המדינה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |