 |
לבי כל יוזמה שנוקטות מדינות ערב (לרבות הפלסטינים) ביחס לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי, יש לזכור את הנושאים הבאים:
1. אחרי מלחמת ששת הימים גבשו חברות הליגה הערבית באופן פורמלי ומוצהר את "אסטרטגיית השלבים" לחיסולה של ישראל, ובשלבים אלה נכללים גם משאים ומתנים והסכמים למיניהם שאחריהם יבואו מעשי איבה ומלחמות. עד כה הן נהגו בהתאם לאסטרטגיה זאת. יתכן שגם "סוף הסכסוך" הנוכחי הוא אחד השלבים בדרך לחיסולה של ישראל. יתכן אמנם שלא, אבל בניתוחים אסטרטגיים יש תמיד להניח את המקרה הגרוע ביותר ואז להחליט.
2. ראשי מדינות ערב אינם מבטאים מגמות יסודיות בארצותיהם אלא אינטרסים עכשווים של ראשי המדינות. ההחלטה של הליגה הערבית התפרסמה על רקע העלמותה של ברית המועצות שהיתה ידידתןהגדולה בסכסוך עם ישראל, מחד גיסא, ואסטרטגיית האנטי טרור של הנשיא בוש אחרי הפיגוע של ערבים במגדלי התאומים ובפנטגון מאידך גיסא. קיימת מגמה באותן מדינות לפונדמנטליזציה שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בפיגועים בארה"ב ובאהדה לפיגועים ברחוב הערבי. יתכן, לדוגמא, ש"האחים המוסלמים" ישתלטו על מצרים כפי שחומיני ותומכיו השתלטו על אירן.ההשתלטות על אירן הפכה מדינה מוסלמית שהיתה ידידה לפי כל קנה מידה לאויבת הכי מרה של ישראל. סביר להניח שזה מה שיקרה במצרים אם ישתלטו עליה האחרים המוסלמים. אותם דברים אמורים לגבי מדינות ערביות אחרות.
3. ללא פשרה טריטוריאלית מצד הערבים והפלסטינים שתשאיר בשלטון ישראל את רוב ההתנחלויות, שום "הסכם היסטורי" אינו מעשי במציאות הפוליטית של ישראל. יתכן שישראלים רבים, לרבות משתתפי פורום זה, לא יאהבו את הנתון הזה, אך בכל דיון, ובוודאי בדיון מן הסוג הזה יש לקחת בחשבון גם נתונים לא אהובים.
4. רוב הפלסטינים אינם בשלים עדיין לותר על "זכות השיבה" כפשוטה.
נושאים אלה חשובים הרבה יותר מן הדיון על האופן שיש לתרגם מלים מסוימות מהחלטת הליגה הערבית לעברית ולאנגלית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש