בתשובה לניתאי ארטנשטיין, 30/06/00 4:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסתבר ששנינו רואים את ההסכמים המתרקמים בצורה פחות או יותר דומה מבחינת הצדק והשוויון שבהם, כך שבאמת חבל להכביר על כך מילים. מבחינת התוצאה המעשית, לעומת זאת, אני חולק עליך. האם אתה באמת מאמין שהפלשתינאים יפלו ל"תוהו ובוהו" מבלי שתהיה לכך השפעה ישירה ומרחיקת לכת על אזרחי ישראל? הרי אנחנו כולנו חיים באותו חבל ארץ, ומתקיימים על אותם המשאבים! הרי ישראל היא זו המפילה אותם לאותו תוהו ובוהו, בין שבאופן ישיר ובין שבעזרת ערפאת. הפלשתינאים אינם צריכים להפנות "משאבים צבאיים" כלפי חוץ כדי לעורר את תשומת ליבנו, אלא פשוט לזרוק כמה אבנים למרחק מאה מטר ולפוצץ כמה מטענים במרחק קילומטרים ספורים מביתם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שלום, גיל. א. יש הבדל בין זריקת אבנים ופיצוץ מטענים לבין איום אמיתי על ישראל. אנא הבדל בין בלגן לאיום. ב. ימים יגידו. לפי מה שאני רואה כרגע, ערפאת נמצא במצב קשה ועוד לא הכין את הדרך ליורש. התוצאה הסבירה של מצב זה עם מותו של ערפאת היא פילוג משמעותי בין גורמי הכוח הרבים ברשות (פלגים מסתמנים הם אלו של ג'יבריל רג'וב, אבו מאזן ופארוק קדומי), וריכוז המאמץ העיקרי במאבקים בינם. במצב זה, איום משמעותי על ישראל לא יהיה סביר. ושוב, אני לא מכליל מטענים ואבנים בקטגוריה של ''איום''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום ניתאי, רק רציתי להעיר, שלא יהיה זה נבון להתייחס לאיום הפלשתינאי בצורה שכזו. הפלשתינאים, בין אם הם מאורגנים ובין אם הם אינם מאורגנים, לא יכולים להוות איום ממשי על צה"ל, שהרי ברגע שחטיבות שריון, המלוות במסוקים ומטוסים, יכנסו לתמונה, כל הדיון על העוצמה הטמונה בידיהם יהפוך ללא רלוונטי ועקר מיסודו. ואולם, דווקא מול האיומים ה"קטנים" יותר, העממיים משהו (זריקת אבנים \ בקבוקי תבערה \ פיגועים), תתקשה מדינת ישראל להתמודד, הן במישור הפרקטי, והן במישור המנטלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |