בתשובה לצפריר כהן, 26/10/14 12:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נקודות די טובות. אגב, כשאני הייתי בתיכון שהיה מה שכונה 'תיכון מקיף', בתוך בית הספר בעצמו היו בכל שכבה, החל מכיתה יו"ד כמדומני, כיתות עיוניות, וכיתות מקצועיות. ובכיתות המקצועיות, היו כאלה שהכשירו גם לבגרות מלאה, וכאלה שהכשירו לבגרות חלקית. איכשהוא נראה לי שזאת איזה דרך ביניים שעדיפה על ההפרדה המוחלטת בין בתי ספר מקצועיים לעיוניים. מבחינה חברתית זה נראה לי עדיף בהרבה, וכמובן שיש לא מעט אינטראקציה בין המסלולים השונים, וזה הרבה פחות משדר (ובצדק) תחושה של מוסד נפרד לתלמידים ה'פחות ראויים'. גם זה שסגל המורים איננו נפרד בין המסלולים (ז"א כמובן שהמורה לאמנות פלסטית ממסלול האמנות כמעט לא מלמדת במסלול העיוני1, אבל המורות להיסטוריה ותנ"ך של המסלול העיוני כן ילמדו במסלול המקצועי), נראה לי עדיף. 1 ואולי קצת חבל... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני למדתי בבית ספר "מקיף" (של רשת אורט) עם אותו מגוון מסלולים: עיוני, מקצועי עם בגרות מלאה, מקצועי עם בגרות חלקית ומקצועי ללא בגרות. החלוקה נעשתה בכיתה י' על פי הציונים של כיתה ט'. מכיוון שעד לכיתה ט' הלימודים היו אחידים לכולם, זכיתי ללמוד: שרטוט, פלסטיקה, ריתוך, עיבוד שבבי, תפירה ובישול. עוד בונוס של בית הספר: רשיון נהיגה על טרקטור כחלק מהלימודים. מכיתה י' המסלול המקצועי התמקד במיכון חקלאי לבנים (ולבנות שרצו) ועיצוב אופנה (מגמת תפירה בפי התלמידות) לבנות (לא היו בנים שרצו). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |