בתשובה לידידיה, 26/10/14 21:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא עקבתי אחרי מה הוצע בפועל, אבל נראה לי שרבים מהמקצועות אינם כאלה שקל להקים בהם עסק עצמאי. בכל מקרה, אם אתה מדבר על כאלה שמחפשים את התכל'ס ולכן מעדיפים מקצוע על למודים עיוניים (ובמקרים חמורים יותר: מעדיפים לעבוד עם הידיים ולא עם הראש), קשה לי לראות איך אתה גורם להם להקשיב בשעור של חשבונאות בסיסית. מושגים כמו פחת והיוון, שעורי מסים וריביות, הוצאות מול השקעות - אלה יכולים להמיט שעמום טרמינלי גם על הטובים שבין התלמידים העיוניים, ולא כל שכן על אלה - ואפילו אם יקשיבו, בהעדר שמוש ותרגול זה יישכח מהם כפי שמעט הערבית שלמדתי בכתה ט' פרחה מראשי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען, ללא ביסוס כלל, שייתכן שהלימודים העיוניים יקרצו לתלמידים יותר כשהקשר שלהם למציאות יהיה ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברו הרבה שנים מאז התיכון, אבל אני סבור שאילו היית בא אז ומדבר אתי על דברים כאלה הם לא היו נראים לי מחוברים לשום מציאות - ועד כמה שהכרותי את קהל היעד שעליו אתה מדבר מגעת, להם זה ייראה עוד הרבה יותר רחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תלמד את מנהל העסקים באופן עיוני, עשה מזה משחק: תן לכל תלמיד להיות בעל עסק וירטואלי, וגו'. אני יודע שלכל מקצוע בית-ספרי עיוני שמשעמם את תלמידיו, חכמים מהכורסה כמוני יכולים להפריח יותר מדי בקלות הצעות איך להפוך אותו למעניין. אבל במקרה הזה זה נראה לי באמת מתבקש, ובאמת לא קשה. ומכיוון שאנחנו מפנטזים על הכנסה בהיקף גדול של מקצוע חדש, אין לך בעיה של מערכת קיימת שנרתעת משינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוק כמה כוח אדם תצטרך כדי לנהל כתה שבה כל תלמיד הוא בעל עסק וירטואלי, שצריך להדריך אותו, לבנות לו תרחישים שונים, לבדוק מה הוא עושה ולעבור אתו על הפרטים של העסק הספציפי שלו. אבל מעבר לזה, משחק בעיני הוא לא אמצעי למודי. הוא אמצעי לתרגול ידע שנלמד, לחיזוק נקודות מרכזיות על ידי המחשתן. לפניו צריך לבוא חלק למודי שבו אתה... טוב, פשוט לומד את התכנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוויץ קיים מודל, לפני מחצית מהתלמידים לומדים לימודים מקצועיים אחרי גיל 15. וזה מודל שמזכיר את המודל של "עמל", בזמנו, אבל משודרג יותר. 3 ימים בשבוע עובדים. ועוברים מחלקה בחברה מדי חצי שנה כדי להתמקצע יותר. ביומיים הנותרים, ממשיכים ללמוד, ולומדים דברים רלוונטיים למקצוע בו בחרת. נניח, שפות. נניח, חשבונאות. רבים ממשיכים כך בדרכם המקצועית, והשוק אינו מקפח אותם משום שאין להם תעודת בגרות או תואר, כי מה שנחשב זה הנסיון. אלה שמעוניינים להמשיך בתואר אקדמי, השלמה של שנה מאפשרת להם להכנס לאוניברסיטה, והשלמה של שנתיים - אם ברצונם ללמוד רפואה. _________________ המחצית השניה הולכת לגמנסיות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |