|
||||
|
||||
אם יש ביצי חופש אז אפשר גם למכור צמר חופש, לא? מה אנונימוס מציעים לעשות עם עשרות או מאות מיליוני הכבשים החיות בעולם, שהם כותבים שיש להן עור וצמר עודף שעלול להביא למותן? להדיוט כמוני נראה שמוטב להן שיגזזו אותן מאשר שימותו מחום והתיבשות כפי שמתואר שם. אבל מה אני מבין. האמת היא שלא ידעתי בכלל שהכומתה הצבאית עשויה מצמר. אולי הפתרון הוא לבטל את הכומתה, ממילא בצה"ל לא טורחים לחבוש אותה. |
|
||||
|
||||
אתה יודע שטבעונים לא אוכלים גם "ביצי חופש", נכון? אני מניח שהם יציעו לגזוז את הכבשים החיים היום, אבל להימנע מצריכת צמר כדי שלא לעודד לידת כבשים נוספים. |
|
||||
|
||||
מסכנים הכבשים. במקום לחיות ולמות, הם לא יחיו בכלל. |
|
||||
|
||||
בתור מי שהורג חתולים וכלבים, מוזר שאתה מרחם על כבשים. |
|
||||
|
||||
מי זה? |
|
||||
|
||||
ברוך שובך, ג'וד. אביר הקרנפים דנן הוא גם רוצח החתולים כתחביב (ושוביניסט, וגזען). את מוזמנת להכניס את שמו בחיפוש ולהתוודע. |
|
||||
|
||||
אמיתי? מין סייקו? ודורש שיכירו בזה שיש לו יותר שכל מכולם? |
|
||||
|
||||
אני יודע. אבל זה לא בדיוק אותו דבר. בכל מקרה, נשאלת השאלה: נניח שהיתה מתקיימת תעשיית צמר מקבילה שבה מטפלים בכבשים באופן הומני כמו בציורים החביבים - מה היתה ההנמקה נגד אותה תעשיה? לא צריך לעודד לידה של כבשים, אתה רגע לא מסתכל והן יולדות לבד. אלה לא חולבות, שאם לא מרביעים אותן לא יהיה דור חדש. מי שרוצה להפסיק את המעגל הזה צריך להרוג אותן, או לשחרר אותן לטבע שבו הן לא תוכלנה לשרוד אבל כן תוכלנה לגרום לא מעט נזק לחקלאים עד שזה יקרה. |
|
||||
|
||||
אני מנחש שאפשר לעקר. אין לי מושג אם הפרדת זכרים מנקבות היא מעשית. |
|
||||
|
||||
בסדר, בוא נניח לפרטים הטכניים. השאלה הראשונה היא המעניינת יותר. האם אנונימוס מתנגד לכל תעשיה המשתמשת בבעלי חיים, גם כזו שתפעל ללא גרימת סבל? אני מוכן לקבל עמדה מוסרית שגורסת שאין לאדם זכות לנצל בעלי חיים לתועלתו (גם אם אני סבור שהיא שגויה), אבל בדרך כלל מה שאני רואה מהם נוטה יותר לכיוון של גרוי בלוטות הרחמים על בעלי החיים הסובלים ולא לכיוון העקרוני. ספציפית לגבי כבשים, הזדמן לי לראות כבשים במקומות רבים בעולם שהאקלים שלהם מזקיק צמר יותר מאשר זה שלנו - בנורבגיה, באיסלנד, בניו-זילנד, בסקוטלנד ועוד. ההתרשמות שלי היתה שחייהן בסך הכל טובים למדי - יותר מאשר של 99.9% מחיות הבר בעולם: מרעה שופע, אין חשש מטורפים, בעונות הקרות יש מחסה ומזון בדיר, הטלאים רועים עם אמהותיהם. גם אם הגֵז אינו מאד ידידותי, בסך הכל לא התרשמתי כלל שהן חיות חיי סבל. יתכן כמובן שההתרשמות שלי נובעת מאי-הכרת המאפיינים האמיתיים של התעשיה הזו, אבל אין מקום להשוות בינה לבין תעשיות אחרות המשתמשות בבעלי חיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |