|
||||
|
||||
האם עבדות מודרנית (גם אם משלמים טוב) היא קידמה? אני לא רואה שום דבר שנשים מתקדמות בזה שהן יוצאות (או נאלצות לצאת) לשוק העבודה "צריכה להיות חלוקה יותר שיוויונית בבית" לא מסכים לאמרה הזאת. אותי לא תראו דוחף עגלת תינוק דווקא מודל האב שלי הוא מר בנט מהספר גאווה ודעה קדומה |
|
||||
|
||||
"האם עבדות מודרנית (גם אם משלמים טוב) היא קידמה?" אחת השאלות שאנשים צריכים לשאול את עצמם. אתה גם יכול לשאול את עצמך האם באמת אישה יכולה להסתדר בכוחות עצמה, או שלמרות שלכאורה הרצועה ארוכה יותר, היא עדיין צריכה לצרוח ולצעוק לעזרה כל הזמן, כדי שיבואו גברים אחרים לעזור לה. הכל אשליה. היו עבדים שהשיגו כבוד, מעמד וחיי מותרות שעלו בהרבה על מה שיכלו להרשות לעצמם רוב העם, כי שירתו באמונה את האדון העשיר. היו עבדים שנאנקו תחת עולו של האדון האכזר. אז גם היום יש עובדים שנאנקים תחת עולם של מעסיקים קשי לב שמתנהגים אליהם גרוע, ואותם עובדים בקושי סוגרים את החודש. אז אסור למעביד להצליף בעובד שגנב ממנו/התחצף אליו, אבל במקום זה הוא יכול לשלוח אותו לכמה שנים בכלא/לאבד לו את הפרנסה. הפירמידה לא השתנתה באופן ממשי. אילו הייתי נשוי ואב לילדים, לא הייתי מתבייש לדחוף עגלת תינוק. אבל אני חושב שחלוקה שיוויונית זה קשקוש. כל אחד צריך לדעת את תפקידו, וכל אחד צריך גם לדעת להושיט יד לזה שנמצא בתפקיד השני. |
|
||||
|
||||
הנישואין של מר בנט היו נישואים אומללים, הוא לא כיבד את אשתו, היופי שלה חלף כשהזדקנה, וגם אותה קלות דעת משובבת שהיתה מושכת בנעוריה, בגיל מבוגר יותר, פשוט עצבנה. אם היא הייתה לומדת לימודים גבוהים והופכת לסוחרת כמו אחיה, אולי היו לה רק שתי בנות, אבל אולי העולם שלה היה עשיר יותר, והיא היתה חייבת ללמוד להרחיב את אופקיה ולנהוג בתבונה, ואז בעלה היה מעריך אותה ולא בורח כל הזמן לחדר הספרייה, מנסה להימנע מקשר אומלל שכלא אותו ולא רק אותה. |
|
||||
|
||||
כתבתי מודל האב. ולא על נישואיו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |