בתשובה לאביר הקרנפים, 17/10/14 17:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אתה מוזמן להקים חברה מתחרה, ולא לעשות כמותן. 2. נובעת, נניח, ההכרה שיש נשים מוכשרות, שהקפאת הביציות שלהן תוכל לאפשר להן למקד את מאמציהן <כרגע> בעבודה, ולדחות את הולכת הילדים. נניח, שמהלך כזה יצור יח"צ חיוביים לחברה. 3. איך זה שנשים יכולות גם להרות וללדת אמור להפריע להן בדברים אחרים? הריון - 9 חודשים. אצל רוב הנשים, אפשר לעבוד במשך כל הזמן הזה. לידה והתאוששות ממנה - 3 שבועות, נניח. זמן שהתינוק צריך מאוד את אמא שלו + הנקה (אהיה נדיב - שנה). הוצאת אשה מהמשחק למשך שנה. אפשר גם הרבה פחות. את יתר תפקידי ההורות - יכול גם גבר לעשות. וזה, בהתעלם מקיומן של משאבות-חלב ושל פורמולות. להשוואה - גידולו של ילד נמשך כ-18 שנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. הנקודה היא לא מדיניות חופשית של חברה כזו או אחרת, אלא מגמה כללית של נסיון להפוך את המציאות על פיה, ולעגן אותה בחקיקה וסדרי דין. חלק מהחוקים כבר קיימים, ואנשים רבים כבר נכוו מהם. 3. זה לא גם. זה לוקח משאבים. אז אפשר לעבוד במשך ההריון, אבל זה לא כמו לעבוד בראש נקי, בלי כל מה שנובע מהריון: דאגות, מתחים, בדיקות רפואיות, ירידה קלה ביכולות הקוגנטיביות, מצבי רוח מסויימים... ואם ארשה לעצמי להנות מנדיבותך הרבה, הרי שפסק זמן של שנה מאוד מפריע לקריירה. בעיקר כשמדובר בתעשיות עתירות ידע - תעשיות שדורשות התעדכנות בלתי פוסקת. ואז אתה מציב בפני את הנקודה האחרת שהזכרתי - שהאבא יהיה קצת אמא. מה יש? אז אם האבא חוזר מהעבודה ורואה שהאמא עייפה והוא לא מוכן לטפל בתינוק כדי לשחרר אותה לנוח/לבלות קצת, אז הוא בעל גרוע וגם אבא גרוע, כי הוא צריך להשקיע זמן בילד שלו. אבל אם האמא דורשת מהאבא לצאת מהעבודה כדי שהיא תוכל ללכת לעבודה/לבלות, אז היא אמא גרועה ובת זוג גרועה. ויתרעמו הפמיניסטים ויזעקו חמאס. למה שהאבא לא ישקיע כמו האמא? למה האמא צריכה להיות זו שמטפלת בילד? ובשביל זה כתבתי את הנאום לעיל על הארוך השמן והגוץ. תפקידה הטבעי של האם הוא לטפל בילד הרך. האבא יכול לעזור, אבל תפקידו הטבעי הוא לפרנס ולהגן. רוצים להפוך את העולם? כל עוד שזה נוח לכולם, למה לא? אבל אם זה נוח לצד אחד ומאוד לא נוח לצד האחר, יש כאן טעם לפגם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נוח, מן הסתם לאבות שחפצים בזה. אלה שלא רוצים לגמור כמו האיש בשיר הזה. אתה, סביר להניח שתחפש אשה כשרה העושה רצון בעלה. ותשתעמם למוות כל חייכם המשותפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מקצין את דברי, ואני מבין את זה. אחת השיטות להראות למישהו שהוא טועה, זה להקצין. אז בוא נדבר על הקצנה. חשוב על אותו ילד שבמקום לגדול עם אמא שלו, גדל על תחליפי חלב ומטפלות. במקום שאמא שלו תשב איתו להכין שיעורי בית, לתת לו זמן איכות, לתת לו תשומת לב ולהקשיב למה שעובר עליו, היא עסוקה בקריירה. היא עייפה מהעבודה. היא רוצה זמן לעצמה. היא רוצה... וגם הילד רוצה... וגם בעלה רוצה... בשביל לקבל את מה שהיא רוצה, בעלה לא יקבל את מה שהוא רוצה, והילדים לא יקבלו את מה שהם רוצים. כל המשפחה לא מקבלת את מה שהיא רוצה, כי האמא מקבלת (חלקית) את מה שהיא רוצה. אבל אם נרד מן ההקצנה, אז נזכור שכתבתי בהודעה קודמת שכשהאבא חוזר מן העבודה הוא צריך להקדיש זמן לאשתו ולילדים שלו. זו חובתו כשם שחובתו לפרנס אותם ולהגן עליהם. ואם האבא רוצה להתמקד בקריירה ואחרי העבודה לבלות עם חברים במקום למלא את חובתו בבית, התוצאה תהיה כמו בשיר שהבאת במקרה הטוב. במקרה הרע המשפחה שלו תתפרק וכשהוא ירצה לראות את הילד שלו, הילד שלו אפילו לא יחייך אליו, אלא יאמר לו שהוא לא חייב לו כלום. באותה מידה זה נכון גם לגבי אם שלא ממלאת את חובתה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |