 |
נו בחייאת, הרי אתה אמור כבר לדעת שאני לא מנסה להציג את עצמי כ"נאור".
אני מציג בכנות את מחשבותי והשקפתי, בידיעה שיש רבים שיטילו בהם דופי. כשמישהו מראה לי שאני טועה, אני לא מתבייש להתנצל או להודות בטעותי. לכן אני חושב שאפשר להוריד את האפשרות הזו.
הסנהדרין לא סוקלים אדם על רגשות ונטיות. הם סוקלים אדם על מעשה שנעשה במזיד, בנוכחות עדים ולאחר התראה. גם מי שלא יכול לחזור לנורמה, לא חייב להתעקש ולהמשיך במעשה כשיש לו קהל שמתרה בו. ולכן אמר טיריון לאניסטר: "אני לא גמד מהסוג שאוהב קהל".
אז דיברנו על הפרשים בין השקפות מוסר שונות. טענת שהשקפות מוסר שונות רוצות לבטל את הקיום של כל מי שקצת סטה מן הדרך, במקום לתקן. את הטענה כיוונת אלי ספציפית, כאדם שמציג דעה שמרנית וטוען לעליונותו של סולם הערכים והמוסר התנ"כי.
והעמדה התנ"כית מעדיפה לתת סיכוי לתיקון, וענישה במקרים חמורים. אדם שמתעקש להמשיך במעשיו בנוכחות קהל ולאחר התראה, אין לו שום רצון לתקן. מי שאין לו רצון לתקן, נענש בהתאם לחומרת מעשיו.
מה דעתך על הברירות הבאות: האחת - לתת לכל מי שרוצה לפגוע בעצמו ובסביבה. השניה - לנסות ללמד אותם ו"לתקן" אותם כדי שלא יפגעו בעצמם ובסביבה. באיזו תבחר?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש