|
||||
|
||||
אני מנסה להבין מהי "הדרך הנכונה" של עו"ד ציונה קניג־יאיר, כי היא לא מתארת דרך אלא יעד: כאשר יהיה שוויון משמעותי בבית, אז לא תהיה אפליה. הכל טוב ויפה, אבל להערכתי שוויון משמעותי בין נשים וגברים, בבית ואצל המעסיקים, יגיע יחד עם משיח צדקנו. אני רואה את המשפט שלה כמקבילה של "אין טעם לקבל את הסיוע הבטחוני האמריקני, כי זה מעכב את הפתרון האמיתי - שלום כלל עולמי". |
|
||||
|
||||
שוויון הוא יעד ולא דרך, אבל זה יעד שידועים דברים שה''מערכות'' (המדינה, ולעניננו אותן חברות בדיוק) יכולות לעשות כדי לסייע לו - לעודד שעות עבודה מתאימות (ואף לאכוף אותן, אם להיות אוונגארד), או חופשות לידה לאבות. בעיקרון אני בעד כל דבר שעוזר לנשים ולגברים להגדיל את אפשרויות הבחירה שלהם בין הקריירה למשפחה, והצעד שמדובר עליו כאן הוא כזה. אבל מכמה סיבות זה צעד פחות משמח, ואני מקווה שאותן חברות פועלות גם בכיוונים יותר מעודדי-אבהות, וגם בכיוונים יותר מסייעי-אמהות-בגיל-לא-מאוחר-במקביל-לקריירה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |