64422
יש לשים לב שמדינת ישראל נדרשת בהסכם זה לבצע שלושה דברים:

I נסיגה מלאה.
II השגת פתרון צודק לבעיית הפליטים.
III הסכמה להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים.

בתמורה - מדינות ערב יחיו בשלום עם ישראל.

המוקש מבחינת ישראל הוא שהיא האחראית הבלעדית לפתרון בעיית הפליטים. אין שום גורם אחר המתבקש לסייע בכך. הדרך היחידה שבה הדבר נראה לי אפשרי היא אם יישוב הפליטים יהיה בתוך השטחים שנכבשו בשנת 1967. אני בספק אם זו היתה הכוונה הסעודית, אך נראה שהדבר עונה על הדרישות.

סעיף III נראה לי המוזר ביותר. נראה שישראל צריכה להסכים למעמדו של השטח שהיא מפנה, וגם היכן תהיה בירת המדינה הפלשתינאית. לא הבנתי בדיוק מדוע יש צורך בסעיף הזה. אם ישראל מפנה את השטחים שכבשה, האם יש לה עדיין זכות חוקית לקבוע שלא תהיה שם מדינה פלשתינאית, ועל כן צריך להכניס סעיף שבו ישראל נדרשת שלא להתנגד לכך?
מסמך ערבי 64505
לגבי III, נראה לי שהכוונה שישראל צריכה לא רק לסגת מהשטחים אלא גם להכיר במדינה הפלסטינית שתקום בהם. כלומר, כפי שהערבים יכולים להכיר או לא להכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל (אף על פי שאין להם זכות חוקית לקבוע זאת) - כך גם ישראל יכולה להכיר או לא להכיר בזכות הקיום של מדינה פלסטינית בשטחים. הם דורשים שאם הם יתנו זכות קיום אז שאנחנו ניתן (או להיפך).
בכל אופן "זכות קיום נותנים - לא לוקחים"

מה שאני לא הבנתי זה מה המשמעות של "לאשר השגת פתרון צודק ..." לפליטים? איפה כתוב כאן שהפתרון חייב לכלול את ההכרה בזכות השיבה?
מסמך ערבי 64512
ישראל נדרשת לפתור את בעיית הפליטים. לא לאשר את הפתרון. אם השטחים נמצאים בידינו, יש לי פתרון די טוב לבעיית הפליטים.

אחרת נצטרך למצוא שטח חליפי. אוגנדה? אנטארקטיקה? הירח?
אטלנטיס 64572
מסמך ערבי 64513
סליחה. ראיתי כעת שישראל כן נדרשת 'לאשר'. מוזר יותר ויותר. אם ימצאו פתרון צודק לבעיית הפליטים, אשמח לאשר אותו.
מסמך ערבי 64543
הפתרון הצודק היחידי לבעיית הפליטים הוא ליישב את הפליטים במקומותיהם, תוך כדי סיוע הנובע מקיזוז הרכוש הערבי הגנוב לעומת הרכוש היהודי הגנוב בארצות ערב, ובאופן כללי סיוע כלכלי ולוגיסטי על ידי מדינות ערב ומדינת ישראל. פתרון כזה כמעט נדחה על ידי היוזמה הנ''ל.
מסמך ערבי 64748
במקור הערבי (קישור בתגובה קודמת שלי) הביטוי הוא 'אלקיאם ב-', שזה, עד כמה שידיעתי בערבית מגעת, ממש לא 'לאשר' אלא 'לבצע' (מאותו שורש של 'לקיים' בעברית).

דומה שהטעות כאן היא (שוב) של המתרגם לאנגלית (שבחר ב-affirm). מוזר קצת שהליגה הערבית לא הצליחה למצוא מישהו שידיעותיו באנגלית טובות יותר לתרגום מסמך שעיקר חשיבותו הוא כתעמולה, שנועד לעיני העולם המערבי.
מסמך ערבי 65575
התרגומים מערבית לאנגלית עלובים מאוד בהרבה מקרים. למשל ''שהיד'' מתורגם בדרך כלל ל''מרטיר''. עד כמה שאני מבין, מרטיר הוא קדוש מעונה אשר מוכן לסבול למען אמונתו בעוד שהיד (בהקשר הנוכחי) הוא אדם הפוגע בעצמו כדי לפגוע באחרים.
מסמך ערבי 65582
נדמה לי ששאהיד משמעותו מתחזק-באמונתו, או משהו דומה לזה.
מסמך ערבי 65583
המשמעות היא "עד", מעיד על אמונתו. (כמו "שהדי במרומים").

(וכמו Jehova's Witnesses).
עברית וערבית 65585
עכשיו נזכרתי, מהקשר בין שהדי לשהיד.
עברית וערבית 65599
אם כך מה התרגום הנכון, לדעתך, ל"שהיד"? האם "מרטיר" הוא תרגום אמין במקרה הזה?
עברית וערבית 65601
כן, "מרטיר" ו"שהיד" הן מילים זהות במידה רבה.

זאת בשל שני דברים:
* המקור של Martyr גם הוא נובע מ"עדות".
המילה התגלגלה מהמילה היוונית "martus", שפירושה "עד", ללטינית, ומשם לאנגלית.
* אין בערבית שם עצם אחר המביע את הרעיון של הקרבת חייו של אדם למען קדושת האל, והדרך בה הוא עושה זאת אינה משנה.
עברית וערבית 65613
שאהיד בקונטקס דתי הוא איש האמונה, מקדש השם ולא בהכרח דרך מותו, נאמן אלוהים.

שאהיד בהקשר מלחמה דתית או מאבק בין דתי הוא המרטיר ומקדש השם המתריס במותו כנגד הצר לו.

שאהיד בעשרים השנה האחרונות הוא רוצח בשם רוצחים. באנגלית הוא לא suicide bomber אלא homicide
עברית וערבית 65704
עד כמה שידיעתי מגעת, ''שהיד'' משמש בערבית (בימינו) כתואר כבוד לכל מי שנפל במלחמה (לאו דווקא מלחמת דת, ולאו דווקא בהקשר דתי). זו פחות או יותר המקבילה הערבית ל-''חלל'' העברית (אלא שבעברית ניתן לדבר על ''חללי אויב'' - ובערבית חלל אויב לעולם לא ייקרא שהיד, אפילו הוא מוסלמי).
אין בכל זה לשלול את יתר המשמעויות (ההיסטוריות והעכשויות) של המלה - אלא רק להוסיף את אחד השימושים המקובלים ביותר שלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים