 |
אתה משית את המוסר שלך על רגשי הזדהות, או רגשות בכלל. ויש בזה טעם לפגם. הרי כל מי שלא תזדהה איתו מכל סיבה שהיא - המוסר שלך לא יחול עליו.
הבאת את עמירה הס כדוגמה לחוסר הזדהות שלה עם בני עמה, ולפיכך אתה לא מזדהה איתה. אבל יש לה הזדהות. רק לא כלפיך. אז היא מזדהה עם הערבים, אתה מזדהה עם היהודים, באיזה כלי בדיוק תבחן מי צודק?
המוסר צריך להיות מעל לרגשות והזדהות. המוסר צריך להיות צלול וזך, וללא משוא פנים.
נוח לאדם להתעלם משאלות קשות, ולהמשיך לחשוב על עצמו טובות ובכך להציב עצמו במקום טוב יותר בהשוואה לאחרים. אם יצטרך להתמודד עם השאלות, או שיצטרך לעבוד הרבה יותר קשה כדי להיות במקום טוב יותר, או שיתברר לו שהוא לא יותר טוב מאף אחד אחר.
ולכן אתה צריך לענות לשאלות הללו:
1. במה אתה יותר טוב כשאתה נהנה משניצל או מעיל/חגורה/נעלי/ריפוד עור?
2. במה אתה יותר טוב כשאתה נהנה מסבלם של בני אדם אחרים בשלל מצבים - אם זה עימות עם מישהו שאתה לא אוהב, אם זה צפיה במופע שבו אנשים סובלים, או אפילו צפיה בערוצי טלוויזיה, שבהם רואים כל יום סצינות רבות מאוד כמו בסרטון המדובר, ואיש אינו מזדעזע.
איכשהו, עקפת את השאלות האלו והתייחסת רק להשוואה בין חתול למקק. את אותה השוואה ניתן לערוך בין חתול לאדם, ובין אדם חכם ומפותח לבין מפגר-מטומטם.
בשורה התחתונה, אתה לא מזדהה עם סבלם של רבים, ועדיין יש לך את החוצפה והצביעות לגלגל עיניים צדקניות ולדבר על אמפתיה?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש