בתשובה לשוקי שמאל, 30/09/14 21:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פינקלשטיין לא פוסל את הנראטיב התנכי (ליתר דיוק: הנראטיב הדויטרונומיסטי). הוא פשוט לא מקבל אותו כמובן מאליו. הוא לא מייחס לו אמינות אוטומטית. מדובר על מקור היסטורי שנכתב מאות שנים לאחר המאורעות שאותם הוא מתאר. לא חסרות עלילות שהיו ידועות לכל. לדוגמה, יחזקאל באחד מנאומיו1 מזכיר שלושה צדיקים: נח, דנאל ואיוב. את נח פגשנו בספר בראשית. את סיפור איוב פגשנו בסיפור המסגרת לספר איוב. את דנאל לא פגשנו בתנך והיו שטענו שמדובר על דניאל. אבל באוגרית נמצאה אגדת אקהת [ויקיפדיה], שלפיה דנאל היה שופט צדק ידוע. יחזקאל וגם מאזיניו הכירו את הדמויות הללו. האם בשל כך אפשר לטעון שמדובר על דמויות אמיתיות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי אתה מציג את התמונה הפוכה. אף אחד מן הצדדים כאן אינו פונדמנטליסט הרואה בתנ"ך מקור היסטורי מהימן לכל פרטיו. הבעיה היא בצד המינימליסטי הדוחה באופן גורף כל נאראטיב מקראי כל עוד אין ממצא פיזי מובהק המאשר אותו. תפיסה זו הביאה את המינימליסטים לדחות את הנאראטיב של ממלכות עירוניות ביהודה ובישראל לפני המאה ה-9 לפנה"ס וזאת בהסתמך על העדר ממצא ארכיאולוגי תואם. מה שהתברר בשנים האחרונות הוא שעניין העדר הממצאים הפיזיים הוא לכל הפחות שנוי במחלוקת אם להתבטא בעדינות. מה שאני מנסה לטעון בתגובות האחרונות, הוא כי למשקיף הבלתי מזוהה, נראה כי חלקים מן הנאראטיב המקראי נראים מהימנים לא פחות מכל האלטרנטיבות שהוצעו. בהסתייגות שמדובר בהבעת דעה של בלתי מומחה בעליל, הייתי גם מעיר כי קרוב לודאי שחלקים של המקרא (כמו ספרי שופטים ושמואל) לכל הפחות נסמכים על מקורות טובים פרה-דויטרונומיסטיים (כלומר ימי יאשיהו מלך יהודה במאה ה-7 לפנה"ס). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |