בתשובה לשוקי שמאל, 30/09/14 21:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ט. קינת דוד הרומנטית והפוליטית לא צועקת באוזניי "אני מבוססת על אירוע אמתי". היא מליצית מדיי, וברור לי שנכתבה באיחור על ידי משורר. לעומתה, "הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" נשמע כמו שיר מלחמה עממי ואותנטי, משהו כמו יא סדאם יא חביב, או נאצר מחכה לרבין. משהו שנערות מוכות-אופוריה יכולות לשיר בחוצות העיר (לא בפני גברים כמובן, כי קול באישה וגו'). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שבפני גברים. שמא הגברים יתנדפו להם לקרן זוית בשעה שהנשים מבקשות לשיר? פשיטא, קול באשה ערווה זו המצאה מאוחרת, שאם לא כן, דבורה לא היתה שרה ומרים לא היתה שרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במידה והשיר פותח באזכור מקור ספרותי, מן הסתם מדובר או בבדיון גמור או בציטוט אותנטי. ובמידה והשיר אותנטי, קיימת גם אפשרות שהוא מדבר על ארוע אותנטי. אני לא מצליח למצוא את המקור, אבל נדמה לי שקראתי במקום כלשהו שהשורה "הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" מחקה טיפונים מוכר בשירת השמיים המערביים (הכנענים למשל. מדובר בשירת אוגרית או מארי או משהו כזה). הטיפוס השירי העתיק יותר מרמז לכך שהמקור האותנטי היה ""הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְיהונתן בְּרִבְבֹתָיו". אם לחשוב על כך לרגע, גם במסגרת הסיפר המקראי נראה כי השורה בלי ה"תיקון" היא מעשה חנופה פוליטי לא נבון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |