 |
האם היתה כאן טעות פרוידיאנית של המספר? "וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת-שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת-אַיָּה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל, אֶת-אַרְמֹנִי, וְאֶת-מְפִבֹשֶׁת; וְאֶת-חֲמֵשֶׁת, בְּנֵי מִיכַל בַּת-שָׁאוּל, אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן-בַּרְזִלַּי, הַמְּחֹלָתִי." (שמואל ב כ"א) עדריאל בן ברזילי היה בעלה של מרב אחותה הבכירה של מיכל (מיכל ע"פ הכתוב ניתנה לפלטיאל בן ליש מגלים) והאם יתכן שבנו ונכדו של שאול נקראו באותו שם (מריבעל או מפיבעל)? ההסבר הסביר ביותר הוא שהמספר פשוט טעה או שעורך מאוחר קילקל את השורה. קשה לטעון כאן לכוונת זדון, שכן מה ראה הכותב להכשיל את המרמה ע"י ציון שם הבעל הלא נכון? כבר חז"ל תהו על השגגה הזו והציעו הסבר נוסף לפיו מירב מתה ומיכל גדלה את יתומי אחותה ועל כן נקראו בניה.
הצד השני של המאזניים הוא כדבריך "וּלְמִיכַל, בַּת-שָׁאוּל, לֹא-הָיָה לָהּ, יָלֶד--עַד, יוֹם מוֹתָהּ." (שמואל ב ו). האם מיכל היתה עקרה או שמא בא הפסוק ללמדנו שלא היו לה ילדים מדוד בלבד? האם היו למיכל 2 בעלים מלבד דוד ולא אחד בלבד?
הדבר היחיד הברור מכל הסבך הזה הוא שאנו עוסקים כאן בשאלת הירושה. אילו היו למיכל בת שאול שראוי לתארה כאישתו הראשית (הראשונה?) של דוד, ילדים משלה, היו אלו ראויים לרשת את כס המלך, בודאי לא פחות מבנה של בת שבע אשת אוריה החתי. מצד אחד ברור לנו כאן מה היתה הסיבה האמיתית לחיסול נכדיו של שאול ע"י דוד (ולא נאמנות לברית עם יהונתן בן שאול). מצד שני עולה כאן חשד גדול לספין של המספר המקראי שהסתבך? האם מיכל היתה אישתו של דוד המלך?
אין ספק שאחד העוגנים של הסיפר בשמואל הוא הצדקת העברת המלוכה מבית שאול לבית דוד. סיפור נישואי מיכל לדוד תומך את הנאראטיב הזה. אליבא דכולי עלמא, לאחר שדוד מרד בשאול, מיכל ניתנה לאיש אחר ויתכן אף שעוד לפני כן ניתנה לעדריאל ממחולות בנוסף לאחותה או במקומה (אם מירב מתה) ואולי אף ילדה לו בנים. מכאן יתכן שדוד כלל לא החזיר את מיכל כאישתו (ברשימת נשותיו בדבה"י היא כלל אינה נזכרת) אלא פשוט החזיק בה משום שבניה היו בעלי זכות מלוכה לא פחות ממנו ומבניו. האם לא יתכן שדוקא מיכל היא השם הנכון בשמואל ב כ"א ודוקא השמות של בעלה ושל אחיה החורגים הודבקו לשם ברשלנות? אפשרות קונספירטיבית הפוכה היא שמספר אנטי-מלוכני בסתר טעה בזדון והפך את מירב למיכל על מנת להפוך מעשה נפשע לפשע מחריד של הרג ילדיך החורגים.
כפי שטענתי קודם, פסוק שמואל ב כ"א ח', הוא מכשלה כל כך חמורה בסיפר המקראי על מלכות דוד הגדולה (היעלה על הדעת שמנהיגה של אימפריה המשתרעת מגדות הפרת ועד נחל מצריים, יסכים להסגיר את מי ממשפחתו לבני חסות זרים המתגוררים בעיר קטנה לא הרחק מעיר המלוכה שלו), עד שיש רק שתי אפשרויות. או שכל הסיפור כולו בדיה ספרותית או שמדובר כאן בפיסת היסטוריה של ממש, בין אם המדובר במירב או במיכל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש