|
איזו התפתלות בהגדרות של ציבור. ציבור זו מילה נרדפת לכלל, אגודה, קבוצה. זה יכול להיות ערימה של מחזיקי מפתחות וזה יכול להיות קהילה של אנשים בעלי מאפיין משותף. אפשר למצוא כל מיני מכנים משותפים שיוצרים מגזרים, קהילות וציבורים שונים בנוף הישראלי. אבל כשמדברים באופן כללי על "הציבור", בעיקר כשמדובר ביחס לבתי המשפט, מן הסתם מדובר על הציבור שכפוף לבתי המשפט - ציבור התושבים בישראל.
חיפוש גוגל בצירופים כמו "אחוזי הצבעה בבחירות" או "סקר אמון הציבור במערכת המשפט", מעלה תוצאות עגומות. בבחירות האחרונות הצביעו פחות מ-70%. האמון במערכת המשפט ובכלל במוסדות השלטון, יורד פלאים. לפי כתבה ב"הארץ" השמאלני מציגה נתונים כלליים ואומרת כי אמון הציבור במערכת המשפט עומד על 36 או 37 אחוז. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג נתונים על מידת האמון של הציבור בשאר מערכות השלטון. דווקא אתר אתר ימני מציג נתונים שמחלקים את הציבורים השונים.
אין ספק שיש הבדלים ברמת האמון ברשויות בין הציבורים השונים. אבל הרמה הכללית נמוכה, וכפי שמציין הקישור האחרון שנתתי: "מידה נמוכה, יחסית, של לגיטימציה למערכות אכיפת החוק מאפיינים משטרים בגוש הקומוניסטי לשעבר".
רוב אלה שצועקים "הוא זכאי הוא זכאי" הם אנשים שמילולית מדברים על זכאות מבחינת אשמה ובין השורות מדברים על הפליה, הסתה וכו'. אני לא חושב שדרעי זכאי, באותה מידה שאני לא חושב שבית המשפט זכאי.
|
|