בתשובה לאביר הקרנפים, 16/09/14 8:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תראה, זה טיעון בעייתי. כל הרעיון בעדות היא שהיא ניתנת על ידי אדם על פי שיקול דעתו. להפריך עדויות שאינך מצדד בהם על ידי הטיעון 'מישהו שכנע את העד שעצבן אותי' זאת לא הפרכה תקפה. העד אמור להעיד על מה שהוא זוכר שקרה, לא לתת פרשנות ודעה שמישהו שכנע אותו לגביה. ואתה הרי לא טוען שגם לאם יש זכרונות שווא (נראה לי שזה מעבר ליכולות של הבת לשתול זכרונות כאלה אצל מישהו אחר). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען שלאם יש זכרונות שווא. אני גם לא טוען שהיא משקרת. מלכתחילה אמרתי שבתיק הזה מאוד קשה לדעת למי להאמין. הצבעתי על הבעיות הבאות שעולות כשמתמקדים רק בעדות של בנות המשפחה מצד האם: 1. הן לא העדויות היחידות. יש עדויות שסותרות את העדויות שלהן. 2. למה אף פעם אף אחד לא דיווח על זה? אם כולם ידעו שהוא כזה, למה לקח לכולם (כולם במשפחת האם דווקא) כזה הרבה זמן להשתכנע שהוא באמת אנס את הבת שלו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |