 |
(הסתייגות: עדיין לא קראתי את כל פסק הדין של המחוזי, ובכלל לא את פסקי הדין המאוחרים יותר)
לא בדיוק. גם ההגנה במשפט לא טענה שמדובר על סיפור שהמתלוננת המציאה לצורך נקמה באב1 אלא שמדובר על מה שהיא באמת חושבת שקרה. השאלה המהותית שיש כאן היא: עד כמה אפשר להסתמך על זיכרון המתלוננת בלבד עם מעט עדויות מסייעות. כאשר הזיכרון יכול לעבור לא מעט שינויים (שלא לומר מניפולציות) במהלך השנים.
1 בהסתייגות אחת: ההגנה טענה שלפני שהמתלוננת חזרה ארצה והתלוננה במשטרה היא דרשה מאביה כסף ואיימה שתתלונן במשטרה. לא זכור לי עד כמה הטענה הזו התקבלה כנכונה עובדתית, אך בכל מקרה היא לא התקבלה כעדות לכך שמדובר על סיפור מומצא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש