|
||||
|
||||
אני יודע שאמרו זה אחרים, אבל אולי לא יזיק לחדד: הטרור הוא אמצעי, לא מטרה, של כל ארגון טרור שהוא, מהסיקריקים ועד דעאש. |
|
||||
|
||||
אני סבור שאתה טועה. הטרור הוא גם מטרה בפני עצמה - לא בהכרח המטרה הבלעדית, אבל מטרה שיש לה ערך בפני עצמה גם אם היא לא מקדמת שום תוצאה שנגזרת ממנה. בהקשר הדיון הספציפי, מעניין ההבדל בין אש"ף - "הארגון לשחרור פלשתין" - לבין חמאס - "תנועת ההתנגדות האסלאמית" ("התנגדות" במילון הפלשתיני היא "טרור" במילון שלנו). האם באמת אתה לא מסוגל להאמין שיש אנשים שבעיניהם גרימת נזק וכאב לאויב או לכופר או למדכא היא מטרה בפני עצמה, גם אם לא תהיה לה שום תוצאה מועילה? האם אתה מסוגל ליישב פעולות של ארגוני טרור, שלפי כל קנה-מידה שאפשר לדמיין הביאו לנזק עצום להם ולמי שהם מדברים בשמם ולא הביאו לשום תועלת ניתנת למדידה, עם ההנחה הזו שלך? |
|
||||
|
||||
אתה מכיר עוד ארגוני טרור (מלבד אש"ף וחמאס) שאצלם הטרור הוא מטרה ולא רק אמצעי? |
|
||||
|
||||
בוודאי. ראה למשל את הארגון שביצע פיגוע בגז סארין ברכבת התחתית בטוקיו. למעשה, אני סבור שרוב ארגוני הטרור הם כאלה במידה מסוימת. ארגון טרור מוקם בדרך כלל על ידי אנשים זועמים שמעונינים לתקן עוול שנגרם להם, לדעתם. רגשות של זעם ונקמה הם מרכזיים אצלם, והפעולות שהם מבצעים מונחות פחות על ידי ''מה יועיל יותר להשגת מטרה אסטרטגית א' בעלות מינימלית'' ויותר על ידי ''מה הכי יכאיב לאויב שלנו''. רבים מהארגונים האלה גם לא מאד מאורגנים, השליטה המרכזית בהם היא רופפת והפעילים עושים תחת מטריית הארגון כל מיני פעולות - במצב כזה אי אפשר לדבר על נסיון להשיג מטרה כלשהי אלא על ביצוע פעולות רק כדי שתתבצענה פעולות - כלשהן. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לאום שינריקיו, שכבר הזכרתי, שהוא ארגון טרור שהאידיאולוגיה המנחה אותו היא ניהיליזם. "קבוצות אנשים זועמים" שמפעילות פעולות אלימות לשם הפעולות האלימות, ללא מטרה - אינן ארגוני טרור אלא פשוט קבוצות חוליגנים (ע"ע כנופיות כדורגל, חבורות פורעים וכו') |
|
||||
|
||||
מה זה משנה מה האידאולוגיה המנחה? השאלה היא האם כל פעולה של הארגון מכוונת לשם השגת מטרה מוגדרת. אם חלק מפעולותיו מתבצעות רק כדי להכאיב לאויב אז זהו טרור רק לשם הטרור. |
|
||||
|
||||
כל פעולה צבאית היא "להכאיב לאוייב" .טרור נועד להפחיד. במקרה של הערבים זה אפילו נחות יותר מזה,הם פשוט רוצים להרוג יהודי,כמו שחתול הורג ג'ק -אינסטינקט חיתי* "... היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אוייב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על-ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח - אל ידע מצפוננו שקט." כצנלסון |
|
||||
|
||||
לכן אינני אוהב את המונח "ארגון טרור". גם האצ"ל והלח"י היו ארגוני טרור. מדוע הם נקראים "מחתרות"? גם מדינה שנוקטת בפעולות האמורות לגרום שהאוכלוסייה האזרחית תלחץ על הממשלה ש...נוקטת בפעולות טרור. |
|
||||
|
||||
או, אז אתה מסוגל לומר על ארגונים מסוימים שהם ארגוני טרור. נו, אולי גם החמאס? עוד מאמץ קטן? "מדינה שנוקטת בפעולות האמורות לגרום שהאוכלוסייה האזרחית תלחץ על הממשלה נוקטת בפעולות טרור" - לא נכון. סנקציות כלכליות למשל יכולות לגרום לאוכלוסיה ללחוץ על הממשלה, והן אינן פעולות טרור. מחאה חברתית יכולה לגרום לאזרחים ללחוץ על הממשלה והיא איננה טרור. |
|
||||
|
||||
הלח"י תקף אך ורק מטרות צבא ושלטון, בוודאי שאי אפשר לקרוא לו ארגון טרור. האצ"ל תקף בעיקר מטרות צבאיות. המקרים שבהם הוא תקף אוכלוסיה אזרחית ערבית היו פעולות גמול על פעולות טרור מהצד הערבי. אפשר לטעון שזו טקטיקה לא לגיטימית, והיא קרובה ברוחה לטקטיקה של טרור, אבל היא יותר טקטיקה של טרור-נגד (counter terror) מאשר טרור "קלאסי". |
|
||||
|
||||
אם החמאס היה מטמין פצצה בעיריית ירושלים לא היית קורא לזה טרור כי זו מטרה שלטונית? ואם הלח"י מפוצץ את עיריית יפו? אם הלח"י מפוצץ רכבת וארבעים אזרחים נהרגים, זה באמת שונה כל כך מהחמאס שמפוצץ אוטובוס? |
|
||||
|
||||
השלטון הבריטי היה זר. מטרת השלטון היתה הנצחת המנדט הזר ולא שירות לאזרח. אי לכך ההשוואה לעיריית י-ם אינה במקום. לעומת זאת, אם החמאס היה תוקף את בניין משרד הבטחון (או משרד רה''מ, או המשרד לבטחון פנים) הייתי אומר שאלו מטרות שלטוניות לגיטימיות. גם בניין הסראייה ביפו, ששימש כמפקדה הראשית של ''הוועדה הלאומית'' של החוסיינים באותה עת, היה מטרה שלטונית (ואף צבאית) לגיטימית. |
|
||||
|
||||
בעיני ערבי מזרח-ירושלמי, מטרת השלטון הישראלי שם (ובכלל זה העיריה) היא הנצחת השליטה הישראלית ולא השירות לתושב (הוא ממילא לא אזרח). אז? ומה לגבי הרכבת? |
|
||||
|
||||
אם חברי המועצה או רעש העיר לא מוצאים חן בעיני אותו ערבי מזרח ירושלמי, יתכבד ויצביע לרשימה אחרת בבחירות המוניציפליות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |