בתשובה לגיליה, 02/04/02 9:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברוכה הבאה בצל דיוננו. קודם כל, למען הדיוק, ל"נגזרת שינוי המורכבות" (במרחב) התייחסתי בהקשר של הגבולות הפיסיים של האורגניזם. לעומת זאת, לשינוי המורכבות (בזמן) קראתי "פוטנציאל חיים", אשר יחדיו עם גודל המורכבות (ממנו הוא נגזר) יכול לשמש מדד כמותי לחיים. אני מסכים איתך לגמרי כי בתא עוברי מגולם "פוטנציאל חיים" רב מברקמה בוגרת, פוטניצאל זה הולך ודועך בנו עם בגרותנו באופן דומה למדי (אני משער) לנגזרת עקומת גדילה של חיידקים על צלחת פטרי. לגבי השאלה המעשית שלך בנושא הפלות, ניתן להשוות את הדילמה לזו של אדם המתחבט את מי מהמועמדים למשרה עליו להעסיק (ואני בכוונה מקצין): האם את הבחור המראה כשרון פנומנלי טבעי אך הוא בטלן לא יוצלח בינתיים ודרושה השקעה רבה בהכשרתו, או אולי את הבחור הבינוני-מינוס שכבר צבר נסיון בעבודה דומה ולכן יודע את העבודה מרגע קבלתו. לשניהם יש יתרונות וחסרונות ברורים. החלטה מעין זו תשקלל אם כן גם את הפוטנציאל העתידי (בהקשר זה: "פוטנציאל החיים") וגם את הערך הנוכחי (בהקשר זה: "מורכבות"). אני לא יכול שלא לצטט כאן את ידידתי מירי שטענה (אם כי בעניין אחר) כי: "אפס עם פוטנציאל הוא עדיין אפס!" לגבי מוסר, האם הצעותיי לא מחייבות הסקת מסקנות בנוגע למוסר, את שואלת, ואני מצטט מקודם את עצמי (מגלומן עצל שכמותי...) תגובה 63009 "מה בעצם יוצא מלקחת הגדרה של "נגזרת שינוי מורכבות" ולקרוא לה "חיים"??" יוצא שאנו נחלצים מדרך ללא מוצא, המעסיקה אותנו בשגיאה במשך מאות בשנים, ומתחילים בדרך חדשה, אולי דרך חתחתים שאמת עשויה להיות בסופה. ע"ע: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בד', המחנכת שלי בכיתה ד' שבאספות ההורים נהגה לומר להורי איזה פוטנציאל גבוה ולא מנוצל יש לי. בכיתה לעומת זאת, היא נהגה לקרוא לי וליושב לידי: "זוג אפסים". אח, תקופה נפלאה. לאחר שנה זו הורחקתי לבית ספר אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי היה נוהג המחנך לומר שיש לי פוטנציאל אדיר אבל לצערו אני מנצל רק 40% ממנו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |