|
האינדוקציה שאתה משתמש בה מתורת היחסות לתיאולוגיה היא מסוכנת ומטעה. חלק גדול מהתפיסות המוטעות של המדע בעת העתיקה נבעו מאינדוקציה פשטנית כזו (אני הולך לאתונה כיוון שאני רוצה לפגוש את משפחתי ומכאן שאבנים נופלות לאדמה כיוון שהן רוצות ''להתאחד'' עם יסוד האדמה).
אתה לא יכול לקבוע שהמחשבה היא סימטרית בלא לגבות את עצמך בעובדות. העובדה הפשוטה היא שעצם מחשבתי על בריטני ספירס אינה אומרת שבריטני חושבת עלי ואם אני מעריץ את בריטני אין זה אומר שהיא מעריצה אותי (למגינת ליבי). מכאן שהסימטריה המדומה הזו שאתה מנסה למצוא בכל יחס בטבע אינה חייבת להתקיים.
אין בכך כדי לומר שאני לא מסכים איתך לגבי קיום האל. אני חושב שעיקר הבעיה היא בהגדרת המושג ''קיום''. על פי ההגדרה המרחיבה ניתן לומר שכל מושג שאין בהגדרתו סתירה פנימית הוא ''קיים'' במובן כלשהו. במסגרת זו נכנס למשל פרודו (בהנחה שהגדרת המושג שלו אינה מכילה סתירה לוגית). אני חושב שהבעיה העיקרית בויכוח היא שמתווכחים על קיום ללא להגדיר מה משמעות ''קיום'' ומכאן הבעיות.
|
|