בתשובה לנועה ו, 03/09/14 22:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך תפילת 18 (שלוש פעמיים ביום): * רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה. וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ * יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת: וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו "הרחמן-ים" של ברכת המזון, היהי-רצון שלאחר תפילת שמונה עשרה הוא בקושי מנהג. ובדומה למה שקורה שם, הבקשה האמיתית היא אכן זו שבתוך התפלה עצמה, בברכת "רצה" (יחד עם זו שכמה ברכות קודם, "ולירושלים עירך ברחמים תשוב... ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם"). בכל מקרה, גם אם האוטופיה שהיהדות ציירה לעצמה כללה את המקדש, נשאלת השאלה האם היתה שאיפה בפועל לקיים זאת - או שבעיני רוב היהודים ברוב הדורות מאז החורבן זה היה מין דבר עמום כזה, שאיפה שמציינים אותה כמו שמועמדות למלכת היופי מציינות את רצונן בשלום עולמי: לא צריך באמת להאמין שזה אפשרי או לפעול למען זה, רק להצהיר באופן שלא מחייב אותך לכלום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |