|
||||
|
||||
אז זהו, שכפי שכבר ציינתי, אני לא חושב שה"דפיקה השניה" (העברת תקציבים לחרדים) תפסק. היא תמשיך ביתר שאת, רק שעכשיו הם גם יעבדו וגם יקבלו תקציבים. אני חושב שכן אפשר להשיג את הדרישות שלנו, וחשוב מכך - אני חושב שהדרישות שלנו הוגנות מאוד, ולא "אידיאליות". הן צריכות להיות המינימום, לא המקסימום. על שלום עולמי אני עובד בשיתוף עם מלכות היופי לדורותיהן, ועל החמש-עשרה סנטימטרים שלך אני אדבר עם רופא חבר שלי, טוב? |
|
||||
|
||||
למען האמת, לא, אבל אני אחדד את הנקודה שנראתה לי ברורה מאליה. אנשים עובדים-->משלמים מיסים-->משקיעים כסף ברווחת הכלל. (שמעתי את הצחקוק החנוק הזה) חרדים עובדים-->משלמים מיסים--->משקיעים כסף ברווחת הכלל. (כן, החרדים הם חלק מהכלל. ) אתה יודע משהו דובי? אני גם אשמח מאד אם הדרישות שלנו ייענו. (חלק יותר, ויפה שעה אחת קודם!) אני פשוט סקפטית. ____ לא ענית לי על הדואל. משהו אישי נגדי? |
|
||||
|
||||
משהו חייב להעשות, זה משהו, ולכן זה חייב להעשות. לא מקובל עלי. זה לא עניין של הכל או כלום, אבל זה כן עניין של דרישות מינימליות, שהצעת טל, לטעמי האישי, אינה עומדת בהן. ---- בטח שעניתי. לא? טוב, אולי לא. אבל זה לא אישי. זה פשוט בגלל שמישהו קיצר לי את היממה ועכשיו יש רק 24 שעות בכל אחת, מה שמרגיש כמו הרבה פחות מאשר מקודם, אם כי אינני זוכר את המספר המדוייק שהונהג בעבר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |