|
||||
|
||||
ראשית ברצוני לתקן רושם שכנראה התקבל מדבריי. אני בשום אופן לא מסכים לתאור "קביעות נחרצות". הבהרתי חזור והבהר שדבריי אינם מתבססים על ידע ודאי אלא על הערכות וניחוש ואינם אלא בבחינת הערכה אישית. אין לי שום אספירציות לקביעת אמת מוחלטת ובלעדית. בבחירה בין סקפטי לנחרץ, מן הסתם אבחר בסקפטי. בתגובתך נגעת בדיוק בליבו של העניין: "דיווחי צה"ל הרבה יותר אמינים מדיווחי החמאס" דעתי היא שרצף דברי הרהב והלוקשים שדוברי הממשלה וצה"ל האכילו אותנו במהלך הסבב הזה צריך לכל הפחות להעמיד בספק את הצהרתך זו. מצד החמאס התרשמתי שבהודעותיו הרשמיות הוא משתדל להמנע מהצהרות שוא המתבדות עד מהרה. את דברי הרהב, ההתגרות וההפחדה הוא מפיץ באמצעות דוברים בלתי רשמיים ושלוחים של כלי שני (בטורקיה, בקאטאר). התרשמותי שלי היא כי דיווחי החמאס אמינים פחות או יותר כמו דיווחי צה"ל. (קריא לא אמינים). באשר לדבריך: א. "רוב האוכלוסיה הבלתי מעורבת עזבה את אזורי הקרבות החישובים שלך לא מחזיקים מים" - אני מבקש לציין שלא תארתי בדברי שום חישוב. חלק מן המספרים המספרים שהבאתי היו ציטוט מדוייק ממקור פתוח לכל באינטרנט (דו"ח של האו"ם שמן הסתם נכתב ע"י פלשתינאים כך שהתיחסתי אליו פחות או יותר כדובר רשמי מן הצד הפלשתיני הגם שהוא לא בהכרח מייצג את החמאס - http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_sitrep_28_...). ב. מאחר ובינתיים ראיתי עוד דיווח שאפשר להתיחס אליו כאל העמדה הפלשתינית (ארגון זכויות אדם פלשתיני) שבו נאמד מספר חברי הארגונים שנהרגו בכ-500, איני רואה אפשרות לדבוק בהערכתי הקודמת ואני מודה שהערכתי (כ-200) היתה נמוכה מדי. הפער כרגע הוא בין 500 הפלשתינאי ל-1000 הישראלי. המקור למספר הישראלי הוא כאן - http://www.terrorism-info.org.il/Data/articles/Art_2... אתה מוזמן לעיין ולהחליט בעצמך למי אתה בוחר להאמין. ג. ""רוב האוכלוסיה הבלתי מעורבת עזבה את אזורי הקרבות החישובים שלך לא מחזיקים מים" - אני קורא לך לחזור ולשקול עמדתך לא ע"פ מה שאני אומר אלא ע"פ דברים שנאמרו ע"י הדובר הישראלי. איני זוכר בדיוק את המספרים, אך בשני נסיונות החיסול כנגד בכירים התפרסם כי היו למעלה מ-10 הרוגים נלוים שאיש אינו טוען שהיו מעורבים. צה"ל הודיע מתוך גאווה בלתי מוסתרת כי השתמש בפצצות גדולות ורבות מן הנדרש על מנת לודא שאיש לא יצא חי מן הבניינים. אף אדם רציני לא מכחיש את הקשר בין זה לבין מספר ההרוגים הבלתי מעורבים. אני מציע להסיר את מסיכת התמימות ולהפסיק להתיחס לדברי הצד הישראלי כאמת מסיני. העובדה שמישהו יורה רקטות מבניין רב קומות בעזה לא הופכת אותו ל"מגדל טרור" והעובדה שצה"ל משדר אזהרות "הקש בגג" וכו' (לפעמים דקה שתיים לפני הפגיעה) מבטיחה דוקא שרוב ה"מעורבים" הספיקו לעזוב. דבר זה בודאי אי אפשר לומר על מיני חולים, נכים, זקנים ותשושי גוף ונפש, ילדים נטושים ומתנדבי חילוץ והצלה, שזאת לדעת יש גם בעזה. ד. טענתי היא כך: רוב גדול מאד של ההרוגים הערביים בעזה הם הרוגי הפצצות ארטילריה אויר וים. ישראל טוענת ש% הבלתי מעורבים הוא 54% והפלשתינים טוענים 75-80%. הערכתי היא שבעניין זה הפלשתינאים קרובים יותר לאמת. ה. העמדה שלי כלפי חוד מגן היא כי בסופו של דבר החמאס הוא שבחר בעיתוי ובאופי של הסבב האחרון. הטענות הישראליות כאילו יצאנו למבצע זה כדי להשיג מטרה כזו או אחרת הן תוצאה של פוליטיקה של רמייה עצמית והולכת שולל של הציבור בישראל. ממשלת ישראל שקעה בביצת רמייה זו שדרשה ממנה בהמשך לטעון לכל מיני השגים ותמונות ניצחון שהיו או לא היו הן משום שזהו האתוס של הימין הישראלי מאז הסכמי אוסלו והן משום שזהו רצונו ודרישתו של רוב הציבור להיות מרומה (ע"ע הדרישה להבטחת ביטחון התלמידים בשנה"ל הנפתחת או לא). אילמלא היו נתניהו ויעלון מול ליברמן ובנט השתקפויות קליידוסקופ זה של זה, כאשר התמונה המשתקפת מהם נקבעת ע"י המצב והמיקום הפוליטי של משקפת המראות, לא היה להם צורך במערכה פרסומאית כדי להפליג בהשגי המערכה שהיו או לא היו. אילו יכל נתניהו להודות, כי נגררנו לעוד סבב של הרס וחורבן הדדי, בגלל מעשיו של אוייב פסיכופאטי, לא היה צורך בויכוח ילדתי ומתועב כאחד על תמונות נצחון וכמו אצל הצד השני, די היה בכך שאנו עומדים על רגלינו ומוכנים לקרב ביום אחר כדי לספק ניצחון אמיתי ולא שנוי במחלוקת. באשר ל-% הקרבנות הבלתי מעורבים, גם אם הפלשתינאים מדייקים לחלוטין במספרים שלהם, היות והם בחרו בשדה ובאופן הקרב, הם אחראים לתוצאות יותר מכל אחד אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |