בתשובה להאייל האלמוני, 29/08/14 13:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפונקציה העיקרית של חוקי הנישואין בעת העתיקה, ואולי גם החדשה, עבור השלטון, היא הסדרת הירושה (רכוש ותארים - כמו שם משפחה) ובכך, אולי, הסדרה וגישור בין מוסד המשפחה (והשבט והחמולה) למוסד השלטוני הגבוה יותר ציביליציונית, כמו עיר-מדינה, ממלכה, תיאוקרטיה וכדומה המנהל את הרישום.1 נראה שבמצריים העתיקה, לפחות בזמנים מסוימים ובמעמדות מסוימים, רישום ההורות החליף (או הקדים) את הנישואין במילוי הפונקציה הזו. לא מדובר בנישואים אזרחיים כי אין כאן נישואין. (יש סברה כי "נישואי" אח-אחות ואב-בנותיו ובמקביל ,בעת ההיא, היו נפוצים מהמקובל להניח ומהסיבה של חוק ירושה שווה לכל הצאצאים.) אם הייתי מחפש שורשים לנישואים אזרחיים בעולם העתיק, הייתי פונה בכיוון החוקים בתקופת כורש, שנובעים אמנם מתוקף אלוהי של הכותב אותם, אבל עוסקים בהסדרת רכוש ונישואין וזכויות נישואין של עבדים, באופן אזרחי כמעט במוצהר2. לא פלא שבאותם הזמנים והמקומות נולד האלוהים האוניברסלי האחד. (מורדוך כמובן) חוקי הנישואים האזרחיים הם שונים ונבדלים מהדתיים באותו האופן שבו שונים כל החוקים האזרחיים מהדתיים. דרך אחת לתאר זאת תהיה לומר שהם אקלקטיים, במובן של קצת מפה וקצת משם ונבנה לנו מערכת שתעבוד, ותסדיר את מה שחייבים להסדיר, בלי לכפות עלינו כל מיני ספיחים מיותרים עד מתועבים. כמובן שאני לא מסכים עם הקביעה שאלו ראויים להקרא נישואין ואלו לא, קביעה זו מבוססת רק על עתיקות וניצוצות, ושוללת בעצם תוקף מכל חוק אזרחי. חוקי הנישואין שימשו ברוב הזמנים התרבותיים בתפקיד הזה של לקבוע מה מגיע למי וכמה. האם נראה לך שההצדקה הראשונית להסדר הירושה בצורה כזו או אחרת, של צאצאים ממזרים ובני נשים-שפחות, זכה להיות מוצג בפני העם תוך הבהרת ההכרך שבממשל תקין ועמד לדיון ולהכרעה? לי נראה שהענין הוסבר כרצונה של אלוהות המתמחה בתחום. ראקציונריות - שאיפה לביטול "החוקים החדשים", הולך טוב עם הטפה להפחתת התערבות הממשל. 1 מובן שהתועלת העיקרית עבור המשפחות עצמן עשויה להיות שונה. 2 לצערי כי רב, אני לא מצליח בשום אופן למצוא כרגע את הטקסט שאליו אני מתיחס ואותו קראתי פעם <קישור>3 3 הה הה הה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
2 סליחה! אני מדבר על משהו הרבה יותר קדום [קישור] לנישואין האזרחיים יש שורשים במאה ה- 16- ! החתים האלו. מישהו עלול לחשוד שהחוב המוסרי של מלך ישראל כלפי הגר החתי הוא מטאפורה לגניבת הפטנט על חוקים שהם לא "מידה כנגד מידה". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |