 |
על פי תפישות קבליות, בכל אלמנט חומרי של המציאות (ובכלל זה, כמובן, באוכל) יש ניצוצות אלוהיים קדושים. בעצם, לפי תפישות אלה, שום דבר חומרי לא היה יכול להתקיים לולא היו בו ניצוצות כאלה שכן המשמעות של העדר כזה היא העדר הכוח האלוהי באותו אלמנט חומרי, והרי (כמובן) שום דבר חומרי אינו יכול להתקיים בלי שהכוח האלוהי יקיים אותו. כמו כן, אותם ניצוצות הם אלה שמזינים את הרע שבעולם, שהרי גם הרע זקוק לאל שיקיים אותו - והוא יונק מניצוצות אלה את קיומו. תפישות כאלה הופכות את קיום המצוות להעלאה (או "בירור") הניצוצות שבחומר, כלומר כחלק מתהליך קוסמי של העלאה הדרגתית של הניצוצות בחזרה אל מקורם והשבתם אל רמה רוחנית גבוהה יותר ויותר. כך, כשיהודי אוכל מזון כשר ומברך עליו, הוא עושה את הדברים באופן הנכון ובכך הופך את הפעולה החייתית של הזנת הגוף לאקט רוחני של שינוי אופיה של המציאות ומלחמה ברע. זאת, כמובן, בשונה מהתפישות הקלאסיות שלפיה יש לאכול מזון כשר ולברך לא משום שהדבר ישנה את המציאות העולמית אלא כדי להפגין מחויבות לדבר האל/לחנך את האדם/לאכול את הדברים "הנכונים" שמתואמים את טבעו האמיתי של האדם בכלל והיהודי בפרט, וכן הלאה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש