|
||||
|
||||
זה תלוי במה שהוא התכוון לומר. אם הוא התכוון לומר שהוא תושב ברלין אז כן, הוא טעה (ונראה לי שזאת היתה הכוונה, אבל אולי אני טועה פה). אם הוא התכוון לומר שהוא סופגניה, אז הוא לא טעה. אם הוא התכוון למשהו אחר, אז אני לא יודע, אבל אפילו אם מה שהוא אמר התאים למה שהוא התכוון לומר, עדיין היתה פה דו-משמעות. |
|
||||
|
||||
על פי הבנתי, הוא התכוון לומר שהוא ברלינאי, וצדק. האם לא כך? |
|
||||
|
||||
אם הוא התכוון לומר שהוא ברלינאי במובן של תושב ברלין, אז הוא טעה. מכיוון שהוא לא באמת תושב ברלין יתכן שהוא התכוון לומר שהוא ברלינאי במובן אחר (שאין לי מושג מהו או איך נכון להגיד את זה). |
|
||||
|
||||
בביקורו של קנדי בברלין, ע"מ להביע תמיכה במערב ברלין לאחר הקמת חומת ברלין ע"י המזרח גרמנים שהקומוניזם שלט בהם, נאם קנדי נאום מפורסם - מפורסם עד היום, ובמסגרתו הוא אמר את המשפט הגרמני הזה כמקבילה לאמירה הרומית הגאה ביותר שיכול היה אדם לומר לפני אלפיים שנה: Civis romanus sum - "אני אזרח רומא". כיום, אמר קנדי, לא חשוב באיזה מקום בעולם אתה גר - אם אתה אדם חופשי, אתה ברלינאי! ואני גאה לומר - Ich bin ein Berliner. הקהל המערב-ברלינאי שהצטופף בכיכר העיריה יצא מגדרו מרוב התרגשות לנוכח הפגנת התמיכה והאהדה הזאת. במשך שנים היו שטענו ויש טוענים עד היום, בייחוד בארה"ב וכנראה עקב אי ידיעת התחביר הגרמני (תחביר ודקדוק נורא מעצבנים, אבל את זה נשאיר לפעם אחרת), שבכך שקנדי הוסיף את ה-ein באמצע המשפט, הוא אמר למעשה "אני סופגניה", ובכך שם עצמו לצחוק. הדבר משמש עד היום מקור לבדיחות, למרות שעפ"י התחביר הגרמני, המשפט הוא נכון, "אני ברלינאי", בשתי הצורות - עם או בלי ein. בניגוד למה שנהגנו להלעיז עליה - הדודה, דודתנו ויקי, מוכיחה את עצמה, בין אם בעברית, באנגלית או בגרמנית, כדודה לא כל כך טפשה. |
|
||||
|
||||
כשאדם מצהיר על מקצועו או על מקום מגוריו מקובל להשמיט את ה-ein. אני ממש לא בקיא בדקויות של השפה הגרמנית (ויש הרבה כאלה) כך שיתכן שבמשמעות שציינת כן צריך להשאיר את ה-ein. בכל אופן, אם הוא רצה לומר ״אני סופגניה״ אז הוא אמר את זה נכון. |
|
||||
|
||||
"טעה" מכיוון שבעצם היה תושב העיר וושינגטון? |
|
||||
|
||||
טעה כי לא ככה אומרים ״אני תושב ברלין״. אם הטענה של האיילה מפעם לגבי המשמעות נכונה אז אני לא יודע מספיק גרמנית כדי לקבוע שמדובר בטעות. |
|
||||
|
||||
נו כן, התכוונתי לדברי האיילה כשכתבתי במקור ''סתם השמיצו אותו''. לא שהגרמנית שלי משובחת כל כך, פשוט שמעתי את הפרכה הזו לפני שנים. חשבתי שאתה נמצא צעד לפני. |
|
||||
|
||||
מה שאתה כותב לא נכון (או לפחות לא מדויק). סיפור הסופגניה הוא אגדה אורבנית שנתקבעה, ויש כמה בעיות. 1. קנדי בדק עם וילי ברנדט, ראש עיריית ברלין דאז, את המשפט לפני הנאום; ראש העיר כמובן יודע גרמנית. 2. ich bin ein Berliner נכון מבחינה דקדוקית, אבל כשמישהו רוצה לומר שהוא תושב ברלין, מקובל להשמיט את ה-ein; עם זאת, מאחר שקנדי לא רוצה להגיד שהוא תושב ברלין במובן הממשי אלא רק במובן המטאפורי, הוספת ה-ein דווקא במקום. 3. המשמעות 'סופגניה' למילה Berliner נהוגה רק מחוץ לברלין (זה למעשה התחיל כלגלוג על ברלינאים, ששמנים כמו סופגניות); בברלין עצמה אומרים Pfannkuchen. אף ברלינאי לא היה משתמש במילה הזו ואף אחד משומעיו של קנדי לא הבין זאת כך. 4. סיפור הסופגניה הופץ ע"י עיתון גרמני מחוץ לברלין, כמה ימים אחרי הנאום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |