בתשובה לאביר הקרנפים, 26/08/14 18:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכול להיות, אני לא בטוח. אז מה זה אומר? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היחידים בישראל שיכולים ''להנשא'' שלא על ידי הסמכות הדתית הרלוונטית הם חסרי דת. ודוק - כששני הצדדים הם חסרי דת. במקרה כזה הם יכולים להכנס בברית הזוגיות. כל השאר נשלחים אחר כבוד לקאדי בבית הדין השרעי, לכנסייה או לבית הדין של העדה הרלוונטית להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אפשר להגדיר את בית משפט השלום כבית הדין הרלוונטי לעדה החילונית? (טוב, לשנינו ברור שנישואין אזרחיים יפתרו פה הרבה בעיות, כל השאר זאת התפלפלות. בין השאר כיוון שממילא זה מה שקורה בפועל - חלק ניכר מחברי, כולל אותי, נישאו בחו"ל כדי לקבל את האישור הרשמי המבוקש, ועשו בארץ טקס על על פי רצונם החופשי. במקרה שלי עם רב רפורמי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מצב אבסורדי. אחרי 2000 שנות גלות, היהודים החליטו להקים מדינה שתעסוק בין השאר בכפיית האיסלאם והנצרות על אזרחיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אבסורד אלא ''נסיבות היסטוריות'' - זה עוד חוק שמדינת ישראל ירשה מהמנדט הבריטי (ויש שיגידו - מהאימפריה העות'מנית) ולמעולם לא טרחה לשנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״לא טרחה״ זה ניסוח משעשע. כאילו נפל משהו בין הכסאות. אופסי. לא שינו את החוק בגלל האלטרנטיבה - נישואים אזרחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שינו את החוק כי מדינה דמוקרטית לא צריכה להתערב ביחסים בין בני הזוג (עד שאחד מהם מבקש זאת ממנה). האלטרנטיבה האמיתית אינה ''נישואין אזרחיים'' (פשרה מגוחכת שנוהגת במדינות אירופה הפוסט דמוקרטיות ונובעת מהאיסור הקתולי על גירושין) אלא הכרה בחיים משותפים, ידועים בציבור ככאלה, ללא צורך בטקס הדתי הנקרא ''נישואין''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* נישואים אזרחיים קיימים במדינות אירופה השונות (כולל הפרוטסטנטיות) עוד לפני שגשוג הפוסט מודרניזם. * רישום אצל פקיד אינו טקס כמו נישואים ע"י רב. אבל למה לבלבל אותך עם עובדות? זה רק יפריע לך לגחך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום פשרה מגוחכת. נישואין אזרחיים נוהגים במדינות אירופה מהרגע שהופרדה שם דת ומדינה. להזכירך, כמה ממדינות אירופה אינן קתוליות כלל זה מאות שנים, וחדלו להיות קתוליות לפני שהומצאו הנישואים האזרחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסוגל לכתוב תגובות שלא מבלבלות בין הרצוי למצוי? הרעיון הזה שאתה מציג שמדינה לא צריכה להתערב ביחסים בין בני זוג זה רעיון אישי שלך. אתה מוזמן לנסות לשכנע בצידקתו ובצורך לישם אותו גם במציאות, אבל להשתמש בעיקרון הזה כמשהו שמנחה את מדינת ישראל או מדינה כלשהי? האם אתה עד כדי כך קיצוני בדעותך עד כדי שאתה לא מצליח להבחין בין המציאות לבין מה שאתה רוצה שהיא תהיה? לא רק שמדינות דמוקרטיות (בישראל, באירופה ובארה״ב) רוצות להתערב ביחסים בין בני הזוג, הן עושות זאת למעשה וכחלק מספר החוקים הרשמי של המדינה. תרצה או לא תרצה, זה העולם שאתה חי בו כרגע. זכותך לרצות לשנות את העולם, אבל להציג אותו כאילו הוא כבר נכנע לרצונות האישיים שלך, רק מציג את הטיעונים שלך באור לא חיובי במיוחד. למה הרגשת דחף להכניס גם לכאן את התזה ההזויה שלך לגבי העדרות דמוקרטיות באיחוד האירופי? (תוך כדי התעלמות מהעובדה שגם בארה״ב יש נישואים אזרחיים). תצטרך לחשוב ולנסח מחדש את התאוריה שלך, שמסבירה למה לא שינו את החוק בישראל שכופה על מוסלמי להתנצר כדי להתחתן עם נוצריה (או להיפך). להגיד ש״לא שינו את החוק כי מדינה דמוקרטית לא צריכה להתערב ביחסים בין בני הזוג״ זה לא ניסיון רציני מצידך להתיחס לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח אם אתה משקר (ז"א יודע שמה שאתה כותב הוא לא נכון, ובכל זאת כותב את זה) או פשוט בור (ז"א לא יודע שמה שאתה כותב לא נכון, ומתעצל לבדוק) אבל מה שאתה כותב פשוט לא נכון. "נישואים אזרחיים" קיימים בצרפת וגרמניה מאז קוד נפוליאון1 (שבעצמו היה מבוסס על החוק הרומאי, כן, ברומא העתיקה, הרבה לפני שהיתה קתוליות, היו נישואים אזרחיים). באופן דומה הם קיימים בכמעט כל מדינות העולם (מלבד המדינות היודו-מוסלמיות), כולל ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וכו'. לא ברור מה זה "מדינות אירופה הפוסט דמוקרטיות" אבל קשה למצוא מדינה דמוקרטית בלי נישואין אזרחיים. החוק שונה כמה פעמים, (חוק גיל הנישואין - 1950, חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) - 1953... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מדינות אירופה הפוסט דמוקרטיות אלו מדינות האיחוד האירופאי שויתרו על הדמוקרטיה לטובת הבירוקרטיה הבריסלאית. 2. נניח לעלבונות בצד, עדיין לא הסברת לי מדוע לדעתך מדינה דמוקרטית צריכה להתערב ביחסים שבין בני זוג. למרות מה שכתבת, באנגליה למשל הספיקה הצהרה של הבעל והאשה שהם נשואים (ללא צורך בפקיד ממשלתי, כומר או אפילו עדים), עד לחוק הנישואין ב1753 שהכיר אך ורק בנישואין שנערכו בטקס דתי (אך לא קתולי!), והחל מ1836 גם אזרחי. בניגוד למה שכתבת (והנישואין ברומא היו מבוססים על הסכמת ההורים, לא על אהבה, אני מקווה שאתה לא רוצה לקחת את זה בתור דוגמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נו, באמת, גם אם תחזור על זה עוד מאה פעמים זה לא יהיה נכון. מה הטעם (וזה גם בהקשר לסעיף השני) בלחזור שוב ושוב ושוב על אותה אמירה, אחרי שכבר הוסבר לך שהיא לא נכונה? אתה לא מכבד את עצמך או אותנו. 2. את הדיון על למה (והאם) צריך לנהוג ככה או אחרת אני אשאיר לאחרים, הוא נדון באייל מספיק ואין לי (ובינתיים, גם לך לא) מה להוסיף לו. אני כאן רק בשביל לעמוד על נכונות העובדות. כתבת שלוש "עובדות" (1. "לא שינו את החוק", 2. נישואין אזרחיים הם "פשרה מגוחכת שנוהגת במדינות אירופה הפוסט דמוקרטיות" ו-3. "ונובעת מהאיסור הקתולי על גירושין") שלושתן פשוט לא נכונות. (1. החוק שונה כמה פעמים, 2. נישואין אזרחיים לא נהוגים רק במדינות האיחוד האירופי, והן לא פשרה, 3. אין להם קשר לאיסור הקתולי על גירושין). אם לא ידעת שהם לא נכונות, אז בפעם הבאה תבדוק. אם ידעת ובכל זאת כתבת, אז אתה מצדיק את כל העלבונות שכתבו עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאין סיבה להגזים עם הטענות לגבי התערבותה של המדינה בענייני זוגיות ונישואין. אם באמת (ואם לא, אז על זה צריך לעבוד) "זוג נשוי", "זוג ידוע בציבור" ו"זוג שבא בברית הזוגיות" מקבלים את אותן זכויות, אז ההבדל הוא רק בתווית שהמדינה נותנת לשלושת האופנים הללו של מחוייבות מוסכמת. זה לא שהמדינה אוסרת על אנשים מסוימים למסד מחויבות כזו אלא שהיא רק מבדלת בתוויות שונות את סוגי המחויבויות: "נישואין" - למי שעשה זאת על פי הלכותיה של אחד הדתות המוכרות "ברית" - למי שאין לו דת "ידועים" - לאנשים שרוצים למסד מחויבות כזן בלי קשר למעמדם הדתי אמנם חבל שהמדינה צריכה לעסוק בזה (כל קהילה דתית יכולה לקיים רישום כזה לעצמה), אבל מצד שני זה לא נורא אם המדינה מעניקה שירות כזה לקהילות דתיות כאלו ואחרות, כדי שיוכלו - מאחר שזה רצונן - לשמור על טהרתן ולהתחתן בתוך עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך כפיה? אף אחד לא כופה על אף אזרח שאינו מוסלמי להתחתן בחתונה מוסלמית. אף אחד לא כופה על אף אזרח שאינו נוצרי להתחתן בחתונה נוצרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כפיה רק תחת ההנחה שאנשים רוצים להתחתן מסיבות דתיות בלבד. ההנחה הזאת שקרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחת ההנחה שרובם המוחלט של אנשי המדינה בלפחות ממחצית קיומה, השתייכו איכשהו לאחת משלושת הדתות הנ''ל. זה לא קשור לסיבות הנישואין, אלא לדרך בה הם נישאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא כפיה משום שכולם בוחרים להתחתן בדרך היחידה שאפשר להתחתן בה בישראל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |