 |
לא נכון. המצב היום בעזה הוא תוצאה של תהליך שהחל במבצע חומת מגן. אחרי המבצע הזה נסוגנו מהערים בעקבות לחץ כבד של ''הידיד'' בוש השני, אבל חזרנו לשם שוב בעקבות עליית הטרור מחדש, עד שלאחר כמה כניסות ויציאות השליטה הביטחונית נשארה בידינו. אבו מאזן אכן מסייע לנו אך הוא נשען על הכידונים שלנו. ברגע שייווצר מצב שבו לא נוכל להיכנס ולשים יד על טרוריסטים שם בכל רגע כמו שקיים למרבה הצער בגזרת עזה, אבו מאזן ייעלם מהזירה חי במקרה הטוב מבחינתו ומת במקרה הרע, והחמס יתפוש את מקומו.
אבל מיד אחרי מימוש הסכמי אוסלו בתקופת רבין המצב בפרוש לא היה כך. ההסכמים אסרו עלינו להיכנס לשם, והדבר הזה איפשר את האינתיפאדה השנייה שהתבטאה בפיגועי התאבדות בעיקר מיו''ש ופתוח אמצעי ירי תלול מסלול בעזה.
אנחנו מדברים כאן על בעיית עוטף עזה, והיא קשורה מעט מאד בהתנתקות, כי היכולת לייצר אמצעי נשק תלול מסלול לטווחים קצרים, שבעזרתם משבשים את החיים בעוטף עזה נוצרה לפני ההתנתקות ואינה קשורה בה, אלא בנסיגה הגדולה, הנסיגה של רבין. גם בעיית המנהרות החמורה קשורה בנסיגה הזאת. כדי שלא תהייה קיימת בעיה כזאת אנו צריכים להיות שם, ורבין הוציא אותנו משם.
הנסיגה של שרון אכן החמירה את המצב, אבל חלקה בהחמרת המצב אינו קשור בעוטף עזה אלא בירי על ערינו הראשיות וסגירת נתב''ג. לולא ''כיפת ברזל'' אי אפשר היה לשאת את המצב הזה, והיינו נאלצים לחזור לעזה, כפי שחזרנו ליו''ש בחומת מגן אחרי שספיקת הקרבנות אצלנו הגיעה לעשרות ביום.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש