בתשובה לאביר הקרנפים, 25/08/14 20:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הממ. למשל, לבטל גיור בדיעבד לאחר 15 שנה, לאחר שיחת חולין בין הגברת לרב, כשהיא באה להתגרש והוא גילה שהיא לא-כל-כך-שומרת-שבת-ומצוות (היא גם היתה נשואה לחילוני). הילדים שלה ושל בנזוגה-לשעבר, אגב, שגדלו כאן כיהודים1, הוכרזו כגויים. 1 כולל ברית מילה, כולל הכל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ביטול. זה הבנה שלא היה גיור. את שופטת הליך דתי בעיניים לא דתיות. אדם שלא מקבל על עצמו לשמור את כל התורה, לא התגייר. גם אם הוא הצליח לעבוד על הרבנות ולקבל תעודה, זה לא הופך אותו לגר (על זה דיברתי כשאמרתי שהניירות האלה מיותרים). אני כל הזמן חוזר על העיקרון הזה. ככה היהדות רואה גיור. לטעון שעכשיו הופכים את הילדים לגוים (לא משנה איך הם גדלו) - זו טענה לא נכונה. מתברר שהם תמיד היו גויים. באותה מידה ההתנגדות לבצע בדיקת אבהות מחשש שמא יתברר שהילד ממזר - זו טענה מפגרת (שאגב, נוגדת את ההלכה ואת הנאמר במקורות). כולם לעצום עיניים ולא לדעת שהילד ממזר! אם תעצמו עיניים ולא תבדקו, הילד לא יהיה ממזר! החל ממחר, כל מי שנולד לו ילד עם תסמונת דאון, לא חייב לנטוש אותו אצל הפונדקאית. הוא פשוט יכול לומר לרופאים שלא יגלו לו שהילד עם תסמונת דאון. לפי העיקרון שלעיל, הילד יהיה נורמלי כל עוד הרופאים לא יספרו לנו על הבעיה שלו. אף חולה לא ימות אם לא יעשה בדיקות לגלות שהוא סובל ממחלה סופנית. לכן צריך לקבוע בחוק תקנה שאוסרת לבצע בדיקות כאלה, כדי שאף אחד לא יהיה חולה... אסור למהנדס למצוא ליקויי בניה מחשש שיצטרכו לפנות את הבניין ולהרוס אותו וזה יגרום נזק לבעלים. אם המהנדס לא יבדוק, הכל יהיה בסדר. אני יכול להמשיך ככה עוד עשרים שורות, העיקרון נשאר אותו דבר. אין היגיון בצורת החשיבה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ביטול. בעיניים דתיות: "גר שלא בדקו אחריו (אם יש לו סיבות נסתרות להצטרף לעמישראל), או שלא הודיעוהו המצות ועונשן, ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות – הרי זה גר. אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר (שררה, נוחות, אזרחות, גבר, אשה) - הואיל ומל וטבל – יצא מכלל עבדי הכוכבים ומזלות, וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו. ואפילו חזר ועבד כוכבים ומזלות – הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין, ומצוה להחזיר אבידתו, מאחר שטבל נעשה כישראל. זה לא אני, זה הרמב"ם. משנה תורה. הם לא היו גויים, הואיל וגדלו כיהודים, כמקובל בקרב חילוני ישראל. ככל הנראה עם ברית מילה (שבניגוד למילות שנערכות באפריקה, נערכה בסדר המקובל, כולל הברכות). נדמה לי שביהדות יש איזה עניין קטן, של ברכות שאסור לברך לשווא, של גוי שאסור לו לקיים מצוות בגויותו, אבל חייהם של אלפי אנשים ועשרות אלפי ברכות לבטלה מתגמדים, כמובן, אם צריך לנגח את דרוקמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי געוואלד. "וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו". כלומר - חוששים שהגיור לא תקף, עד שיראו אותו נוהג בדרכי המצוות, ככתוב בהלכה ט'. מה קורה אם לא מתבארת צדקותו ורואים שהוא לא התכוון לקבל עליו עול מצוות? הלכה ט"ז: ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום – חשבן הכתוב כאילו הן גויות ובאיסורן עומדין. ועוד: שהוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות עבודה זרה שלהן ובנו להן במות. והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן, שנאמר: "אז יבנה שלמה במה" (מלכים א יא ז). נראה שהתנ"ך מתייחס לגיורן של דלילה ורוב נשותיו של שלמה באותה דרך שעליה את מתלוננת - מכריז כי מלכתחילה לא היה שם גיור. והנה דעת היהדות על קבלת גרים שמהגרים כדי להשתלב בחברה בעלת רמת חיים גבוהה יותר. הלכה ט"ו: לפיכך לא קיבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה. בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה הגדולה שהיו בה ישראל חזרו. שכל החוזר מן הגוים בשביל דבר מהבלי העולם – אינו מגרי הצדק. ואף על פי כן היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות. והיו בית דין הגדול חוששין להן, לא דוחין אותן אחר שטבלו מכל מקום, ולא מקרבין אותן עד שתיראה אחריתן. "דבר מהבלי העולם"... גוי שמתגייר כדי להשתלב בדמוקרטיה המערבית שנקראת מדינת ישראל, אבל חוזר בו כשהוא נדרש לקיים מצוות - אינו מגרי הצדק. ואילו היה בית הדין הגדול קיים, היו מכריזים שאינם גרים, כי אם מתחזים. ולבסוף, הלכה י"ח שהיא אחד הטיעונים המרכזיים שלי בדיון הזה: ומפני זה אמרו חכמים: קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזר בשביל דבר ומטעין את ישראל. וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאווה. וכן רוב הנסיונות – האספסוף היו בהן תחילה. מטעים את ישראל. לא באמת מתכוונים לקבל עליהם יהדות. בכל פעם שיש מחלוקת על צביון יהודי הם הראשונים לצדד ב"הקלות ופשרות". מי שגיירו אותו כשהיה קטן, צריך להחליט בהגיעו לגיל 13 אם הוא מתכוון לקבל על עצמו את הגירות. אם הוא מקבל על עצמו בכוונה לשמור תרי"ג מצוות, הרי שהוא מקובל ולא צריך לחזור על התהליך. אם הוא לא מקבל על עצמו לשמור תרי"ג מצוות, הגיור בטל. זה דומה לנישואי קטנה - מושג שנקרא "למאן". ביהדות יש עניין שאסור לגויים לברך ברכות לשווא. באותה מידה יש עניין שלא מקבלים גרים שהם לא גרים אמיתיים. אז אנחנו צריכים לוותר על הנהלים של קבלת גרים ולתת ליהודים להתחתן עם גויות, בגלל שיש גויה שפעם בשבוע מברכת על הנרות לפני שהיא זזה לחלל שבת ולהבעל כנידה? בגלל שאיזה רב מטעם וויתר על עקרונות היהדות כדי להצדיק את המשכורת שהוא מקבל מהמדינה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |