בתשובה למלאכי, 24/08/14 22:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סטניסלב ואולגה לא ילכו לבית כנסת וישמרו שבת, אלא אם כן הם רוצים ומתכוונים להיות יהודים לפי ההלכה. כמובן שזה לא משנה לעצם הנקודה שהעלית. נראה לי שהעניין הוא בפשטות - הגדרה של מדינת היהודים וציונות. אם המדינה היא מדינת היהודים, הרי שכל מי שמוגדר יהודי יש לו בה מקום. גם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, ברובם ציונים ורוצים לשמור על מדינה יהודית. תמיד יהיה את הויכוח עד כמה יהודית, ואיפה שמים את גבולותיה של אותה "חלקת אלוהים" - שמורת הטבע הדתית במרחבי אורחותיה ונהליה של המדינה. אבל רוב היהודים ירצו שתהיה קיימת. איפה הציונות של סטניסלב ואולגה? איפה האינטרס שלהם לקיומה של מדינת היהודים - בשונה מסתם עוד מדינה מערבית דמוקרטית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הגירה והתבוללות הן חלק מתהליכים אנושיים מקובלים. אין בהן נזק אם הן במסגרת לאומית נוחה. נכון שחרדים מתחלחלים מהן אבל הן אינן גורמות שום נזק ליהודים. דויד המלך היה צאצא של רות המואביה ושום נזק לא ניגרם ליהודים, להיפך, למרות שרות לא גוירה על פי ההלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם בצד: רות אולי לא עברה גיור כהלכתו, אבל אמרה "עמך עמי ואלוהייך אלוהיי" (ויש גם להניח שבחייה עם בועז לא נכלל הרבה מתרבותה הקודמת). כלומר, רוחנית, היא נטמעה מתוך הסכמה מלאה בעם היהודי - ולא ההפך. בועז לא גילה שום סנטימנט חדש למואב ולתרבותה. התבוללות פירושה לא רק חיים עם בן זוג לא יהודי אלא הקשר בין חיים אלה לבין התרחקות מן היהדות דור אחרי דור. לכן, כדי שההשוואה תהיה תקפה, יש לדמיין את צאצאי רות ובועז עוברים למואב ומתנהגים שם כמואבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך מה אתה קובע שרות לא גוירה על פי ההלכה? אתה מודע לזה שרבות מההלכות בעניין הגיור נלמדות מהליך הגיור של רות? מתוך מגילת רות: פרק ב', י"א: וַיַּעַן בֹּעַז, וַיֹּאמֶר לָהּ--הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר-עָשִׂית אֶת-חֲמוֹתֵךְ, אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ; וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ, וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי, אֶל-עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. יב יְשַׁלֵּם יְהוָה, פָּעֳלֵךְ; וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה, מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-בָּאת, לַחֲסוֹת תַּחַת-כְּנָפָיו. היא עזבה את עמה, את אביה ואימה והלכה "לחסות תחת כנפיו של אלוהי ישראל". זה לא גיור? גם כשבועז קורא לקרובו של אלימלך ליבם את רות זה מראה על גירותה. יבום לא נוהג בנישואין לגויה. וגם תגובתם של זקני העיר וכל העם מלמדת על גירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רות לא עברה ברבנות. נתרגם את זה לימינו. לאוניד ולנה. הוא יהודי, היא לא. הוא הלך לעולמו, והיא עלתה לארץ עם אמו פייגה1. 1. היא עזבה את אביה ואת אמה ואת ארץ מולדתה. 2. היא הלכה אל עם אשר היא לא ידעה תמול שלשום. 1 אמא שלו, נניח, ממש זקנה. עוד מהימים שבהם הסתובבו ברוסיה נשים עם שמות יהודיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בוחרת להביא את הכל לצורת החיים שאת מכירה כדי שזה יתאים למסר שאת רוצה להעביר. בפועל, זה לא ככה. אם לאוניד התחתן עם לנה ברוסיה, ולנה התגיירה ברוסיה, היא הייתה צריכה לעבור ברבנות? הרבנות הוא אחד מהמאפיינים של מה שהגדרתי כ"חלקת אלוהים" - שמורת טבע דתית באופיה החילוני של המדינה, על מנת לתת שירותי דת כשהאדם החילוני נזקק להם. את בוודאי מודעת לכך שאנשים התגיירו עוד לפני הרבנות הממוסדת. הגרף פוטוצקי לא התגייר ברבנות והיה גר אמיתי יותר מרוב המתגיירים של הרבנות וצה"ל. רבנות מטעם אף פעם לא נאמנה ליהדות כמו בית דין שלא תלוי בגופים חילוניים. לכן אני מבקש, אל תתרגמי את זה לימינו, כי עכשיו אנחנו מנהלים דיון על תקפותם וכשרותם של דרכי הגיור כפי שאת מכירה אותם בימינו. גם שכחת את המאפיין החשוב ביותר - רות באה לחסות תחת כנפי השכינה. ככל הנראה רות התגיירה עוד לפני הנישואין לבנו של אלימלך. בשונה מערפה שעשתה את זה כדי להתחתן, נראה שהגיור של רות היה אמיתי. ולכן בסופו של דבר היא באה עם נעמי לארץ ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא. למעשה, מחלון וכליון נישאו לשיקסעס. הגיור, כביכול, אירע כשרות אמרה לנעמי, ''באשר תלכי אלך וגו'''. בשום מקום בסיפור הזה לא ניתן להסיק ש''רות באה לחסות תחת כנפי השכינה''. למעט ה''אלוהיך-אלוהי'', שזה, איך לאמר, בחברות שבהן האלוהים הוא מקומי, הגיוני למדי. כ אם לאוניד התחתן עם לנה ברוסיה, הוא התחתן איתה כשהיא היתה גויה, כי ברוסיה יש נישואים אזרחיים, וגויה היא נשארה. אחרת לא היו קוראים לה לנה, היו קוראים לה שרה. או רות. השאלה היא, למה עצם העליה לארץ עם חמותה לא נחשבת בעיניך ''באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מחלוקת במקורות האם מחלון וכליון נישאו לשיקצעס או שגיירו אותן קודם לנישואין. הבעייתיות היא בגיור לצורך נישואין. כפי שכתבתי, ערפה הוכיחה שהגיור היה לצורך נישואין. רות הוכיחה שהתגיירה באמת ובתמים. את אומרת שבשום מקום בסיפור לא ניתן להסיק ש"רות באה לחסות תחת כנפי השכינה". אבל בתגובה 639798 הבאתי את המקור המדויק ממגילת רות, אפילו אם תערערי על המפרשים. בחברות בהן האלוהים הוא מקומי, כמו החברה הישראלית של ימי השופטים, לקבל את האלוהים המקומי, משמע לעבוד אותו כפי שהמקומיים עובדים אותו - שמירת שבת, מנהגי לקט, שכחה ופיאה, נוהל היבום וכו'. אם לאוניד התחתן עם לנה ברוסיה, זה עדיין לא אומר שהתחתן איתה כשהיתה גויה. היו יהודים דתיים ברוסיה שהתחתנו כדת משה וישראל. ולכן ההשוואה בין לאוניד שגדל וחי בסביבה מנותקת מהיהדות, שונה ממשפחתו של אלימלך שגדל עם השופטים ולשם חזרה אשתו וכלתה. שאלת למה עצם העליה לארץ לא נחשבת "באשר תלכי אלך". התשובה נעוצה בנסיבות, בכוונה ובמכלול. כבר השוויתי בין גלי העליה שטופי הציונות לבין גלי ההגירה של שנות התשעים והלאה. כהמשך לאותה השוואה: רות לא סתם הלכה עם נעמי, אלא קיבלה את אלוהיה ואת חוקיו. רות עזבה בית מלך וחיי עושר כדי לחיות חיי אביונים עם חמותה. זו דוגמא לגיור שבא ממניע דתי טהור. נוסיף את דוגמתו של הגרף פוטוצקי שהזכרתי קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 1: תגובה 479668 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |