בתשובה לאביר הקרנפים, 21/08/14 16:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובה 639399 היא בערך כמות המקסימום היומי שלי, כך שלא אענה כרגע על כל התגובה הארוכה (והתמוהה) הזאת וגם לא לתגובות נוספות שרציתי לענות עליהן. כרגע אני רוצה לעשות רק דבר אחד: למחות. אני מוחה נמרצות על המילים "הבעיה של הקוף עם הגירה, או שלי, או של אלה שהקימו את המדינה...". אין לחבר בשום צורה ואופן בין הצמד המורכב מקרנף וקוף, לבין אלה שהקימו את מדינת ישראל - לפחות לא אלה שהם מן המשפחה שלי. החיבור הזה יש בו ביזוי חמור של זכר קרוביי שאינם עוד, ובייחוד זכר סבא וסבתא שאותם עוד זכיתי להכיר אישית בשנות זקנתם. הם היו שונים מאוד משניכם, ורחוקים מכם כרחוק הארץ מן הירח. הם בנו את הארץ הזאת במו ידיהם, בעשר אצבעותיהם הנפוחות והכואבות - וזה נאמר לא כביטוי ספרותי אלא כמציאות פיזית של הימים ההם, הרבה לפני קום המדינה. בהיותם סוציאליסטים נאמנים בנוסח הדור הטוב ההוא, הם שאפו לטובת העם היהודי, לטובת ארץ ישראל, לטובת יושבי הארץ, כולל כמה משפחות בדואיות שהיו חברים טובים שלהם, ולא פחות מכל זה - הם שאפו כל ימיהם ולפעמים, כשיכלו - גם פעלו באופן מעשי - לטובת כל המין האנושי כולו. לחשוב שעוינות והתנשאות כלפי מי שאינם יהודים, כזו שבולטת בתגובות של שניכם, היתה אפשרית גם אצלם, זה לא יעלה על הדעת וזה פוגע בי באופן אישי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם ממך אני מצפה לקרוא עד הסוף ולהתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מצפה ליותר מידי. בתפיסה הרומנטית שהם חיים בה אבותים היו נערי פרחים שנאלצו להלחם נגד רצונם,וכל מחשבתם הייתה על "האחר","ההומני" וכמובן ממחזרים זכוכית וטבעונים. הבורות הנוראית הזאת בשילוב של ילדותיות והבנה שטחית ופרימיטיבית,היא המכשול הגדול ביותר של ישראל בזמן הזה,יש לדבר הזה קהל של כמה עשרות מנדטים. היא תישאר אלמונית,ותגיב בניק אחר עוד כמה זמן. התנצלות ?! אל תחזיק את נשימתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי, נו באמת, אל תגיד לי לקרוא, זאת חוצפה. אני מבוגרת יותר מן המשתתפים בדיון וממילא יש לי הרגלים ישנים וטובים ולעולם איני מגיבה לשום דבר מבלי לקרוא אותו קודם היטב, גם את התגובה רצופת השבלונות המטופשות של הקרנף. אין לי על מה להתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך להתנצל על צורת הדיבור שלך. את יוצאת מתוך נקודת הנחה כזו: היות ואני בטוחה שאני צודקת, חצוף כל מי שאומר אחרת. היות ואני בטוחה שאני צודקת, אני יכולה להתנהג בגסות כלפי כל מי שחושב אחרת. היות ואני בטוחה שאני צודקת, אני לא צריכה לנמק ולהוכיח שאני צודקת. גברתי הנכבדה, הדיון לא נועד לאנשים שרק רוצים לצעוק. טיבו של דיון הוא דו שיח בין שני צדדים. מי שלא רוצה לנמק או להביע דעה, לא מנהל דיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני רוצה למחות. אני רוצה למחות על כך שאת מגדירה את התגובה שלי כ"תמוהה", אבל לא רוצה (או לא מסוגלת) לנמק למה. אני גם רוצה להבין איך טובת העם היהודי וטובת ארץ ישראל (לא פלשתינה), מתחברת עם טובתם של כל מיני מהגרים זרים, או עם רצונם של אנשים לאבד את יחודו של העם היהודי ולהשכיח את עניין ארץ ישראל. גם עניין "העם היהודי", מכיל סוג של התנשאות, לא? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |