|
||||
|
||||
לא נורא? כל הסיפור זועק "כסדום היינו, לעמורה דמינו, ועוד עקפנו אותן בסיבוב". |
|
||||
|
||||
לא נשארו נציגים של סדום ועמורה לשכתב את ההיסטוריה. לכן הנה כמה הערות שקיבלתי מפי דובר המשפחה: * הלווי לא היה כהן מבית אהרון. כמו שמודגם בסיפור קודם בספר שופטים (מקדש מיכה), יש סכנה בפעילות חובבנים בענף הכהונה. * נציג המשפחה (פנחס בן אלעזר) פעל ללא לאות להענשת החוטאים, כמצופה ממנו. * בניגוד לסיפור סדום: לא בוצע שם מעשה סדום, חו"ח. |
|
||||
|
||||
כסדום היינו לעמורה דמינו - נאמר על שלהי תקופת המלכים. התקופה היחידה שבה הכהנים שלטו, הייתה תקופת החשמונאים - אז הם שלטו כמלכים. לפני ששמואל המליך את שאול הכהנים לא שלטו. הם היו... כהנים. אנשי דת שבאים לבקש מהם עצה. לפעמים היה שלטון של מנהיג מיוחד שקם לעם (השופטים). ובזה מסתיים ספר שופטים - בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. |
|
||||
|
||||
קרא את סיפור לוט, קרא את סיפור פילגש בגבעה, ותראה את הדומה ביניהם, ולא בכדי. כדי להראות מה קורה כשאין מלך. |
|
||||
|
||||
אין ויכוח על נחיצותו של שלטון מרכזי חזק, על מנת לשמור על סדר חוק ומוסר. רק שלוט ברח מעיר שהיה בה מלך ובנותיו חשבו שזה סוף העולם. ובכלל הגענו לפה בגלל שטענו שהכהנים ''שלטו'' בעם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |