|
||||
|
||||
צר לי שלא אני הוא האיש לבואו מחכה את, לא רגיש ולא כשרוני, אבל יש דבר שמתמיה אותי1: זאת לא הפעם הראשונה שאת מפרסמת את פרי יצירתך כאן באתר. גם בעבר חווית שלא אנשי שירה נמנים על האתר הזה, שכ"כ הרבה זבלנים נכנסים לפה, שהמגיבים כאן הם נמוכים כ"כ שקשה לראות אותם. אז למה את חוזרת ומפרסמת את יצירתך כאן באתר? מילא, ירדן2 נהנה מחילופי המהלומות בינך ובין המגיבים, בשביל זה אנחנו כאן, אבל את? מה אין מספיק אתרים המהווים במה מכובדת ומפרגנת יותר? ___ 1 לא, לא קשור לשיר, כיוון שבשירה ממש אינני מבין דבר, ואני חסר כישורים לשפוט את השיר. 2 או ירון, שיהיה. |
|
||||
|
||||
(אני ממש לא נהנה.) |
|
||||
|
||||
אם כך, אז התמיהה מופנית גם אליך. |
|
||||
|
||||
ראית את התגובה החומה שלנו. לפני הפרסום הזה ביקשנו ממנה שהפעם תתנהג יפה, והיא הבטיחה. לא קיימה. אישיות ותרבות דיון בצד, אני עדיין אוהב את שלוש היצירות שלה, וחושב שיש להן ערך, ופוטנציאל דיון מעניין שלא התממש. |
|
||||
|
||||
הדיון ששווה לקיים לדעתי הוא האם יש בכלל טעם בתרגום של שירה. שיר הוא מכלול של שפה, מקצב, חריזה. שיר טוב תמיד גדול מסכום חלקיו. לדעתי המרת חלקיו לשפה אחרת לעולם תהיה חסרה, קל וחומר רוחו החמקמקה. |
|
||||
|
||||
יש, ודאי שיש. בתנאי שעושים את זה טוב. ומעבר לזה, כשעושים את זה, מעניין (אותי) לראות איך אנשים שונים מתרגמים שונה. גם אלתרמן וגם דליה רביקוביץ תרגמו בלדות אנגליות צ'יילדיות שכאלה. ויש בלדות ששניהם תרגמו, והתרגום של שניהם יפה מאוד. הנה תרגומים שונים של ג'ברווקי [ויקיפדיה], ואני יכולה להעיד ששני התרגומים שמובאים - שניהם גם ניתנים לשירה בהתאם ללחן1, אם כי ארבעת אלה שמקושרים יותר למטה - לא. 1 אני לא יודעת אם המתרגמים היו מודעים לשיר, אבל כנראה שהם הקפידו על המקצב. |
|
||||
|
||||
אוקיי, התרגום של של אהרן אמיר לג'אברווקי הוא נפלא, ומבחינתי כבר התקבע כקאנוני, כי כקורא מד"ב מתורגם כבר התוודעתי ל"חטש" בתרגומיו של עמנואל לטם לניבן ואיני לא יודע מי תרגם ראשון את הסיפור הקצר "חלכן היה נמזר" אבל גם שם השתמשו בתרגומו של אמיר. הקצב והחריזה נשמרו במלואם ובכל זאת "פטעון"? אני הייתי הולך על משהו יותר עם נוכחות. ואז בבית השני מדוע להמציא "צעון" אם אפשר לצוות "חמוק"- אז תרגמתי חבטרוק מפה לשם נסחפתי לתוך השיר ומשמעויותיו ונסיתי את כוחי (אח, אח, לא בפנים, די, בלי מקלות) --- חבטרוק --- הן צביג וקרפצות דליחות קרקו וסבו במדושם ופרילים באו ערגות לרבוק בחדבושם "גורה בני מן החבטרוק! מלתע נושך, צפרן חף! נוס מעוף הג'ובג'וב, וחמוק מחטפתוש מוזף!" נטל חרבו מערבילית זמן רב חיפש אויבו מקר ונח קצת שם, תחת עץ טם-טם עמד הוא והרהר ובעוד חוכן הוא בהגות החבטרוק, עיניו רושפו ביעף ביער הגמוט וברבע בבואו! הכה הכה ופנימה פנים להב מערביל פצפץ הרג אותו, לקח ראשו עליו חזר גוצץ "הרגת את החבטרוק? בוא אלי, בני הזוהרח! זה יום חדווג! הרו! הרי!" קרא בקול קוזח הן צביג וקרפצות דליחות קרקו וסבו במדושם ופרילים באו ערגות לרבוק בחדבושם |
|
||||
|
||||
''צעון'' זו לא בדיוק המצאה, הכוונה כנראה ללכת, לצאת או להסתלק. את צועה זונה, זה הדור בלבושו צועה ברוב כוחו, מיהר צועה להיפתח. |
|
||||
|
||||
סחתיין על התרגום, אגב| הצלחתי "לנקד" כמעט את כל המילים כך שהמשקל יישמר. היו לכל היותר שניים-שלושה פספוסים (תחת עץ טם-טם). "החבטרוק" צריך בהתחלה לקרוא "הַחְבַטְרוֹק" ואחר כך "הַחַבְטְרוֹק" או "הַחֲבַטְרוֹק". אולי אפשר לשנות את המופע הראשון ל"גורה בני מֵחַבְטְרוֹק". |
|
||||
|
||||
צודק, פספסתי קצת במשקל של השורה הראשונה בבית השני. אבל ''גורה בני מחבטרוק'' נראה לי קצת חגיגי מדי. מזכיר לי יותר מדי את תהלים צ''א, ישר קופץ לי להמשיך ''מקטב ישוד צהרים''. אני מעדיף להשאיר את הא הידיעה ולהחמיץ קצת במשקל. ''תחת עץ הטם-טם'' - גם כאן יש הברה מיותרת. ''על עץ הטם-טם'' היה מתאים במשקל אבל שוב עיגלתי פינות. מתנצל שהתעצלתי לנקד. ''ביעף'' ו''ברבע'' שניהם פעלים בבנין פיעל ו''הכה'' בצווי. |
|
||||
|
||||
אם ברבע הוא בירבע אז גם הוא בעייתי. שורת הג'ובג'וב מסתדרת רק אם הוא מלרע. בסך הכל יצא מוצלח! אין לי מושג איך לנקד בוינדוס 8 או במק. השיטה של וינדוס 7 לא עובדת, וניקוד שלוש המילים לעיל במקלדת וירטואלית היה מייגע מאוד. |
|
||||
|
||||
בנוגע לגורה בני, אפשר ''גור בני מהחבטרוק''. אמנם מכתיב הגייה שגויה של ''בני'' אבל מילא. |
|
||||
|
||||
יפה! אבל כמו שאמרת, אין על "חלכן היה נמזר", ביחוד אחרי סיפור המד"ב המצוין ההוא. |
|
||||
|
||||
בתגובתה הראשונה תגובה 637904 היא הבטיחה להתעלם בנונשלנטיות מהסתומים. דומני שהיחיד ממנו היא באמת התעלמה בהמשך הייתי אני, מה שמעלה אצלי מחשבות נוגות. |
|
||||
|
||||
זה כי כבר שמך מעיד על זה שאתה סתום, אז כנראה שהיא לא טרחה לקרוא אותך כלל. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי ש"שוטה הכפר הגלובלי" זה שם מזרחי. |
|
||||
|
||||
שמו הוא ''שוטה''. וזה כבר מעיד עליו, ללא קשר לעדה. |
|
||||
|
||||
גם לתפוז קוראים Orange ,וזה כבר מעיד עליו,ללא קשר לצבע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |