בתשובה לאריק, 06/08/14 15:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מותר לך להתבשם מגס רוח שהודעתו לא ראויה לתגובה. תתבשם לך, אבל אני אחשוב עליך מה שברצוני לחשוב. בקשר למשקל - יש בשיר שלי גם משקל וגם חריזה, כמו בכל התרגומים שלי. אחת מיכולותיי היא בדיוק זו: לתת לתרגומיי משקל וחריזה. בכללי, המשקל שבחרתי באנגלית משקף את המשקל העברי. ברור שבהיות שתי השפות שונות כל כך, מוטב ליצור תרגום במשקל הטבעי לשפה במקום להיצמד במלאכותיות למשקל המקורי. אבל איני משלה את עצמי שתבין שיקול זה. התרגום שלי לאנגלית מתבסס כאמור על פירושי לשיר. וכפי שכתבתי, פירושי הוא "השתיקה הנמשכת והולכת של המשורר". אם אתה יכול לעשות טוב יותר, בבקשה, תתרגם אתה. לא השבת לשאלתי, מהו הסער ומהו האביב הפורח. בקשר לציטוטיך מהתלמוד, לא, אני בפירוש לא רואה שום קשר ביניהם לבין "מה לי ולגזעי, מה לי ולשוכי". כפי שכתבתי, הביטוי המקראי "מה לי ולך" הוא הנראה לי מקור המשפט הביאליקאי. אין שום קשר בין תרגומי לדיקינסון, אם שירי המקור שלה, לבין תרגומי לביאליק. הערתך תמוהה, בלשון המעטה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני פלבאי בכל מקרה, ולא צריך את אישורך, תודה. אני בהחלט מתפעל מיכולותיך, אלא שהללו אינן מתאימות (כפי שציינתי בהודעה הקודמת) לתרגם את ביאליק. אילן זה גבוה מכדי שתתלשי את סנסניו. הסער הוא חילופי הדורות והאביב הוא הדור הבא. מדוע לדעתך הכפיל ביאליק- "מה לי לגזעי, מה לי לשוכי" ? עזרי נא לפלבאי שלשונו לשון הפרזה- תמוהה בלשון המעטה, כיצד תקרא זו בלשון הפרזה? ואיך אין קשר בין תרגומייך לדיקנסון אם בעצמך את אומרת שנתת לתרגומך לביאליק משקל וחריזה שטבעיים לשפת היעד, והתרגום מתבסס על פירושך לשיר. פירוש שעובר דרך המסננת של האישיות שלך ולפיכך מבטא אותך ויוצא יבשושי וטכני בניגוד מוחלט למקור המהביל מרגש. והנה חזרתי לכותרת של איציק. ענק! (מגחך לו הכפרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה קורא לתרגום שלי ''יבשושי וטכני'' אתה באמת פלבאי, שלא לומר יותר מכך, יכולתי לומר בדיוק מה דעתי על ''כישוריך'' אבל עורך ''האייל'' מבקש להמנע מדיבורי גנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולת לשאול - מה מביא אותך למסקנה הזאת? אבל בחרת לתקוף אותי במקום להקשיב לביקורת. אז כדי להוכיח שאני רק פלבאי ולא "יותר מכך", ושאיני ראוי לאותו גנאי שאת אינך מטילה בי רק כדי לא לעבור על חוקי הבית (אוו, אני משקשק מפחד!) אני אסביר מדוע התרגום שלך הוא יבשושי. בשיר של ביאליק יש 14 פעלים, מהם 13 פעלים פעילים ורק אחד סביל. אצלך נותרו שבעה פעלים פעילים בלבד. "Shorn" שמחליף פעמיים את "נפל" מתאר העדר. אצל ביאליק היתה פעולה- נפל הפרי. אצלך יש מצב סטאטי של חוסר והעדר- Shorn of fruit בכך שינית לגמרי את מנעד הרגשות שמובעים בשיר. אכן הפכת אותו לשלך. הרגש החם של ביאליק הפך לקיפאון של ההעדר שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, הפתעתי אפילו את עצמי. ספרות לא היתה המקצוע החביב עלי בבצפר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |