 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן. הרבה מלל נכתב בניסיון לנתח את המניעים והתשובה לשאלה: איך זה שכשהם מתיישבים על הכסא, פתאום הם מתחילים לגמגם? והשטות של "דברים שרואים מכאן - לא רואים משם" לא קבילה. והראיה - ביבי. ביבי כבר היה ראש-ממשלה ועשה את הדרך לשם ובחזרה וראה הכל מכאן ומשם. לכן כשהוא מבטיח הבטחות שלפני בחירות, הן לא נאמרות מתוך בורות של אחד שלא יודע מה רואים "משם". לכן נראה שלא זו הסיבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אז הא אמר דברים בידיעה שהוא לא יוכל לקיים אותם (או אולי באשליה עצמית שכן). מה חדש? מדובר בפוליטיקאי, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושרון כן התכוון לקיים? דווקא בנושא הזה, היחיד שאני יכול לדבר לזכותו הוא אהוד ברק. שעם כל הביקורת שיש לכולם עליו, הוא באמת ניסה והשתדל בכל כוחו למלא את ההבטחות שהבטיח לבוחריו. ולפחות את ההבטחה לצאת מלבנון הוא קיים במלואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון? ודאי שלא. שרון היה יכול ללמד את נתניהו הרבה שעורים בציניות פוליטית. אני משער שבגין התכוון לקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דור אחר לגמרי. סוג אחר לגמרי של מנהיג ופוליטיקאי. סביבת עבודה אחרת לגמרי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |