בתשובה לאריק, 27/07/14 1:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נשבע לך שאני לא יודע מה אתה רוצה היו פה כאלה שדיברו על "כיפת ברזל",רובם לא תכננו אותה,חלקם לא מהנדסים,הם גם לא טיל ירוט במיל'-אז הם לא קובעים נו ו..זה מקום להביע דעות גם אם הממשלה לא חושבת כך |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אסביר עוד פעם, אבל פעם אחרונה, בסדר? בתגובה 636502 שאליה הגבתי אתה אומר : "אם אתה לא מבדיל בין אזרח של מדינת אוייב לסתם אזרח ,או יותר גרוע לאזרח של מדינתך ,השיקול דעת שלך הוא לא משהו". מה שהראיתי הוא שממשלות ישראל לדורותיהן, בניגוד אליך, לא מתייחסות לתושבי עזה כלאזרחי מדינת אוייב. אתה חושב שאתה יודע יותר טוב אבל הנחרצות שלך לא מתבססת על שום דבר ממה שהחלטות ממשלת ישראל מתבססות עליהן (קרי: המציאות) לכן האמירה שלך תלושה מהמציאות ואני מפנה את אותה התגובה שכתבת בחזרה אליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש מנסה להבין את הטיעון שלך, אבל אני לא מצליח. האם אתה טוען שרק אם ממשלת ישראל תזמין מסיבת עיתונאים בה היא תכריז שתושבי עזה הם אויבי מדינת ישראל אז אפשר להתיחס לתושבי עזה כאל אויבים? יש לך דוגמא לאיזה תקדים שיש לטקס המוזר הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. מצרים היא דוגמה טובה. נערך טקס מוזר שאחריו הם הפסיקו להיות אויבינו. הם יחזרו להיות אויבים רק אם ממשלת ישראל תחליט לשנות את הסטטוס שלהם. אתה יכול לחשוב שכל הערבים הם אויבים שלנו, ולכן גם המצרים. אבל למחשבה כזו אין אחיזה במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי לגבי טקס מוזר בו דואגים לפרט ולהכריז על כל האוכלוסיה של הקולקטיב בו אתה נלחם כאויב וענית לי עם דוגמא של הכרזות בטקסים של הסכמי שלום. לא נראה לי שזו תשובה לעניין. רוצה לנסות שוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.התכוונתי שאם אתה לא רואה הבדל בין אזרחי אוייב לבני עמך השיקול דעת שלך לא משהו.אסביר,נניח בתסריט דמיוני ,הגענו למסקנה שעזה והחמאס ששולט שם הוא אוייב. אותך זה לא מעניין-כי "יש שם חפים מפשע".המשמעות היא לא "הומניות" כי אתה לא פוגע בחפים מפשע,המשמעות היא "אכזריות" כי אתה פוגע בחפים מפשע יותר חשובים ויותר חפים-בני עמך. 2.לקבוע ש"עזה" היא אוייב לא מבוססת על "המציאות"?? אין דרך לענות בצורה הגיונית לדבר הזה מה שהראיתי הוא שממשלות ישראל לדורותיהן, בניגוד אליך,מיישבות יהודים ביו"ש. אתה חושב שאתה יודע יותר טוב אבל הנחרצות שלך לא מתבססת על שום דבר ממה שהחלטות ממשלת ישראל מתבססות עליהן (קרי: המציאות) לכן האמירה שלך תלושה מהמציאות ואני מפנה את אותה התגובה שכתבת בחזרה אליך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אזרחי מדינת אויב'' זה דבר שאינו קשור כלל ללחימה המתנהלת. אנשים שנמצאים בשטח שמתנהלת בו לחימה זכאים להגנת אמנות בינ''ל, עד כמה שהן זכאים להן, בלי קשר לאזרחותם אם הם לא מעורבים בלחימה, ולא זכאים אם הם כן מעורבים. אף אחד לא אמור לבדוק דרכונים לפני שהוא מפציץ - או נמנע מכך, ואם היינו מגדירים אותם כאזרחי מדינת אויב (אף שאין להם כל אזרחות) זה לא היה מתיר לנו לטבוח בהם או לעשות שום דבר שהיום איננו עושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ''מדינת אויב'' כן קשור. אם אני מפציץ את דרזדן כי אני נלחם נגד גרמניה או את לונדון כי אני נלחם נגד אנגליה אני לא בודק תעודות זהות. אבל אם אני עושה ''סיכול ממוקד'' לבכירי חמאס אני כן, כי מראש הגדרתי שהמטרה שלי היא אנשים מסוימים ולא כלל האוכלוסיה, או הישות המדינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מפציץ את דרזדן, נקודה. הפצצת דרזדן כפי שבוצעה היתה פשע. אין בכלל מה להשוות אותה, אגב, להפצצת פורט-סעיד שאתה מזכיר כל הזמן. אני מחסל באופן ממוקד כי זה יעיל יותר מבחינתי. אם אני נקלע לנסיבות שבהן אני אשיג את המטרה באופן יעיל יותר על ידי הורדת בית, אני אעשה את זה. אם יש מצב שמאלץ אותי להוריד שורת בתים, אני אעשה גם את זה אף שאיני מתלהב מזה - לאחר שעשיתי כל מה שאפשר לוודא שאין בהם בלתי-מעורבים. בכלל, אתה כל הזמן מסיק מסקנות ממה שעשינו בפועל (מה הממשלה החליטה, איך פעלנו שם או שם, מה הכרזנו או לא הכרזנו) במקום לעסוק בשאלה החשובה יותר - איך צריך לפעול. אתה אפילו משתיק אנשים שמנסים לעסוק בשאלה של מה צריך בנימוק המשונה שהממשלה או הצבא החליטו ומי אנחנו שנחלוק עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ההפצצות של ארה''ב באפגניסטן ועיראק היו פשע, והם לא התאמצו אפילו רבע ממה שצה''ל מתאמץ להמנע מפגיעה באזרחים. באותה מידה רוסיה בצ'צ'ניה וגרוזיה וסין בדיכוי התפרעויות של מוסלמים. לא רק שמדובר במעצמות ענק שלהם מותר לבצע פשעים ולהחליק את זה, אלא שלא מדובר במדינה יהודית ולכן אין אנטישמים שקופצים עליהם כשהם פשוט מנסים להגן על עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריק שב והזכיר את עיקרון המידתיות כאבן בוחן לאיך צריך לפעול. יתכן שאצלך השיקול ''יעיל'' רב משקלו מ''מידתי'' ובכך אתם חלוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושגים מידתי ויעיל קשורים זה בזה. עקרון המידתיות קובע כי אם יש שני אמצעים שיכולים להשיג את אותה מטרה באותה יעילות (נניח חיסול בכיר חמאס ע''י טיל מדוייק עם רש''ק קטן, או ע''י פצצה פחות מדוייקת אך בעלת רדיוס הרג גדול) עלינו להתמש באמצעי הפחות מזיק לסביבה. לעומת זאת, שימוש בחוליית חיסול בשטח אוייב אמנם מזיקה פחות לסביבה אף מטיל מדוייק, אך חושפת את החיילים לסכנות ועלולה להכשיל את המשישה, כלומר היא פחות יעילה, ולכן אין חובה להשתשמש בשיטה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שביקשתי להבהיר היתה אחרת. אריק מנסה להסיק מכך שביצענו חיסולים ממוקדים שאנחנו לא מנהלים לחימה כנגד ישות רחבה כלשהי אלא כנגד אנשים בודדים. אני ניסיתי להבהיר שהעובדה שבמצב מסוים העדפנו להשתמש באמצעי מסוים לא מלמדת על תפישת הלחימה בעינינו אלא משקפת את מה שניתן לבצע במצב מסוים, ולא ניתן או לא כדאי במצבים אחרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |