|
||||
|
||||
על מה אנחנו נלחמים בעצם? אם נהרוג במכוון משפחות שלמות של מחבלים נרד לרמת הטרוריסטים. אני לא מנסה להישמע יפה-נפש, זה פשוט ההיפך המוחלט מהמטרה הסופית שלנו שהיא לחיות במדינה מתורבתת. אם כבר התחלנו לשחוט משפחות אז בואו כבר ניתן לכל הפליטים אזרחות ונסגור עניין כי אין בינינו ובין העולם הערבי הבדל. |
|
||||
|
||||
הרי המטרה הסופית היא השתלבות במזרח התיכון, לא? |
|
||||
|
||||
לא בכל מחיר. שוב, אנחנו מתנגדים לזכות השיבה על מנת לשמור על צביונה של המדינה הדמוקרטי/יהודי/הומני וכן הלאה. מה הטעם בכך אם אנחנו בוחרים להתנהג כמו ברברים? יש כאלו שאומרים שהכל הוגן במלחמה. יכול להיות. אבל זו _עדיין_ לא ממש מלחמה, לפחות לא כזו שמצדיקה כל מעשה ואנחנו צריכים את כל הצידוק שאנחנו יכולים לקבל במצב שלנו. אנחנו לא ארה"ב (למרות שלעיתים חלק מאתנו מרגישים כך) שאנחנו יכולים לבצע טבח המוני באוייבנו ולהתחמק מההשלכות. לכן אי אפשר להרוג משפחות המחבלים. "לפגוע במשפחות" נשמע לי קצת מעורפל אז אני לא ממש נותן את הדיעה על כך. |
|
||||
|
||||
המטרה הסופית היא אכן לחיות במדינה מתורבתת. כדי להגיע לזה צריך קודם כל פשוט לחיות. כשאין חיים, אין תרבות ואין כלום. אם אתה אומר שאתה מעדיף למות תרבותי מאשר לחיות פרא, אז זו הבחירה שלך. אני מעדיפה לחיות. בכל מחיר. ולמען הסר ספק- אני לא מדברת פה על החיים האישיים שלי. אלא על חיי כל מי ששייך לקבוצה "שלי". על כן- על מה אנחנו נלחמים? על החיים. ככה זה נראה לי כרגע. |
|
||||
|
||||
אם מה שהכי חשוב לך זה לחיות אז למה את נלחמת? היכנעי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |