 |
נדמה לי שבתקופת אוסלו לא דיברו על חזרה לקווי 67. אם כן, בתקופת אוסלו היה מצופה מערפאת שיעמוד בסיכומי אוסלו, כדי לבצע פעימות נוספות ולדון במקביל על הסדר הקבע. במצב שבו לא ברור איזה שטח מחזירים ואיזה לא, למה שלא יבנו ישובים, להם אתה קורא "התנחלויות"?
את הכורח בבניית כבישים עוקפים כפו עלינו אותם פורעים שלא יודעים לשמור על חיי אדם כשם שהם לא יודעים לכבד הסכם.
בפועל, אתה מודה שאי אפשר היה להצדיק את התנהגותו של ערפאת. במילים ברורות יותר אכתוב: ערפאת לא הלך במסלול של עמידה בהסכמים וחתירה לפעימה/הסכם הבא בשלום וברגיעה, כדי להוכיח שאפשר לקיים שלום ולעמוד בהסכמים. ערפאת עודד ושלח לנו סדרות של פיגועים. אם זה בתקופת אוסלו ואם זה בתקופת הסכם וואי ואם זה בתקופת ברק, שאתה מאשים אותו שניסה להגיע להסכם בצורה לא נכונה, אבל הוא ישב עם ערפאת לדיון, היה מוכן לתת לו עוד ועוד ועוד, פי כמה מכל אחד אחר לפניו.
אבל ברור שברק אשם.
וכאן אני לא מבין. כשמנהיג ימני לא רוצה לתת להם ודורש שיכבדו ולו הסכם אחד לפני שהולכים איתם לעוד משא ומתן עקר, אתה מאשים אותם בשימור סטטוס קוו, קיפאון מדיני, גישה מדינית בלתי נבונה וכו'. כשמנהיג שמאלני מציע לתת להם כמעט כל מה שהם רוצים ובלי תנאים מוקדמים, אתה אומר שלא היה ערוץ חשאי ובשותפות עם האמריקאים בלבד.
וכאן אנו חוזרים לעניין האמינות. אם ערפאת רצה ערוץ חשאי, הוא יכל לבקש (לא שאני מבין מה רע במשא ומתן גלוי ומכובד). אם ערפאת בכל אופן חתם על הסכמים וניהל הידברות, הוא אמור לכבד אותם.
כל התירוצים שאתה מתרץ בשם ערפאת/אש"פ/חמאס, הם תירוצים מאוד מאוד דחוקים לאי קיום משא ומתן.
התירוצים האלה לא מסבירים למה יש הפרות חוזרות ונשנות של הסכמים, הודנות, הפסקות אש, הבנות, מחוות למען וכו'.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש