 |
אני מייחס חלק ניכר מהנפגעים ב-2006 לחוסר מיגון, חוסר מוכנות וניהול כושל הן של העורף והן של הלוחמה ולא למקצועיות של האויב.
ההערה לגבי הטווח נכונה, ככל שהטווח יותר קצר הדיוק יותר גבוה, אבל מצד שני הרבה יותר קל לפגוע בשטח מיושב בגוש דן או בחיפה רבתי מאשר בחבל אשכול או בשער הנגב. לפני כיפת ברזל החמאס לא היה מסוגל לירות לעבר ערים גדולות ועוטף עזה מוגן במהירות. החיזבאללה ירה על חיפה, עכו, כרמיאל וסביבתם ולמרות אחוזי פגיעה נמוכים, כשהיתה פגיעה, האוכלוסיה הלא ממוגנת (ולא ממושמעת) נפגעה קשה.
מבחינה התקפית, אני הרבה יותר מתרשם מהחמאס על יוזמות ההתקפה שלו מעבר לקווים מאשר מהחמקנות של החיזבאללה. לחיזבאללה היה יתרון עצום של תוואי שטח קשה. אם לחמאס היה שטח הררי וסבוך כמו בלבנון היה לנו הרבה יותר קשה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש