![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לבגין לא הפנו עורף, בגין הפנה עורף בעצמו (''איני יכול עוד'') | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן, אבל המשיך להיות לו קהל נאמנים ואפילו מעריצים שהחזיק את הליכוד בשנותיו של יצחק שמיר, שגם תומכיו לא האשימו אותו מעולם בכך שעורר איזו התלהבות גדולה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בשנות ה80 עדיין היה מקובל להצביע על סמך אידיאולוגיה, לא על סמך הערצה עיוורת ל"מנהיג" - זה התחיל רק ברבין. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי אתה לא זוכר את ימי הבגין-בגין. היו עדיין רבים שהצביעו על סמך אידיאולוגיה, אבל היו גם רבים מאד שראו בבגין סוג של דמות-אב (או לחילופין שנאו את המערך לא בגלל עמדותיו כמו בגלל השנאה האישית לשמעון פרס, או גם וגם). | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |