|
||||
|
||||
אחרי כל מלחמה מישהו חייב לנקות. סדר כלשהו הרי לא יתרחש מעצמו. מישהו חייב להדוף את עיי החרבות אל צידי הדרכים, כדי שיוכלו לעבור בהן עגלות מלאות מתים. : מישהו ומטאטא בידו עוד נזכר איך היה. מישהו מקשיב ונד בראש שלא נתלש. אך כבר בסביבתם יתחילו להסתובב כאלה, שזה ישעמם אותם. מעת לעת מישהו עוד יחפור מתחת לשיח טיעונים אכולי-חלודה ויעביר אותם לערימת השיירים. אלה שידעו מה התרחש כאן ומדוע, חייבים לפנות מקום לאלה שיודעים מעט. ופחות ממעט. ולבסוף, שום דבר. בעשב, שכיסה את הסיבות והתוצאות, מישהו חייב לשכב לו עם שיבולת בין שיניו ולבהות בעננים. (מפולנית: רפי וייכרט) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |